צָהֹב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צהוב
הגייה* tsahov
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש צ־ה־ב
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות נ׳ צְהֻבָּה; ר׳ צְהֻבִּים
צהוב
 
אורך גל 570-580 ננומטר
צבעים ראשיים

לָבָן | אָדֹם | צָהֹב | יָרֹק | כָּחֹל | שָׁחֹר

צבעים משניים

אָפֹר | וָרֹד | חוּם | כָּתֹם | סָגֹל | תְּכֵלֶת

צבעים נוספים

אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ

  1. לשון המקרא צבע בעל אורך גל של בערך 570–580 ננומטר. אורך הגל שבין כתום לירוק בספקטרום של אור נראה, כצבע הזהב.
    • וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן (ויקרא יג ל)
    • "עגלות פרחים ברחוב / (קח אחד, קח אחד) / פה אדום ושם צהוב / (תן אחד, תן אחד)" (אח, איזה יום יפה!, מאת חיים חפר)
    • "כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח / קורץ צהוב צהוב מתוך האפלה." (שיר לשירה , מאת יהונתן גפן)
  2. [סלנג] רכילותי, העוסק בשמועות על ידוענים.
    • לאחרונה התחילה מהדורת החדשות לעסוק בתכנים צהובים כדי להעלות את הרייטינג.
  3. [סלנג] סיני, בן הגזע המונגולי.

גיזרון

עריכה
חכמי הגמרא כבר נהגו להבדיל בין הצבע הזהוב לצהוב: ”מאימתי התורים כשרים למשיזהיבו,מאימתי בני יונה פסולין משיצהיבו“ (בבלי, מסכת חוליןדף כב, עמוד ב)

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה
  • איטלקית: giallo‏‏‏‏
  • אנגלית: yellow‏‏‏‏
  • גרמנית: gelb‏‏‏‏
  • הולנדית: geel‏‏‏‏
  • יוונית: κίτρινος‏‏‏‏
  • יידיש: געל‏‏‏‏
  • לטינית: flavus‏‏‏‏
  • נורווגית: gul‏‏‏‏
  • סלובקית: žltý‏‏‏‏
  • ספרדית: amarillo‏‏‏‏
  • ערבית: أَصْفَر‏‏‏‏ (תעתיק: אַצְפַר)
  • פולנית: żółty‏‏‏‏
  • פורטוגלית: amarelo‏‏‏‏
  • פינית: keltainen‏‏‏‏
  • צ'כית: žlutý‏‏‏‏
  • צרפתית: jaune‏‏‏‏ (הגייה: ז'וֹן)
  • קרואטית: žut‏‏‏‏
  • רוסית: жёлтый‏‏‏‏
  • שוודית: gul‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: צהוב

צָהַב א

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה צ־ה־ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל רָב, שנא, היה ביחסי איבה, היה עוין.
    • משל לשני כלבים שהיו בעדר והיו צהובין זה לזה, בא זאב על האחד, אמר האחד: אם איני עוזרו - היום הורג אותו, ולמחר בא עלי. (סנהדרין קה א)
    • וכן איש שהיה צהוב עם אשתו ומשלחה מביתו והיה אהרן הולך אצלו ואומר לו בני למה צהבת עם אשתך. (אבות דרבי נתן, פרק כד)

מקור

עריכה
  • לשון חז"ל.

תרגום

עריכה

צָהַב ב

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה צ־ה־ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל התבהר (פנים, משמחה או משביעות רצון) הבריק (פנים, כסימן לבריאות).
    • צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה. אמר לו רבי עקיבא: יהודה, צהבו פניך שהשבת את זקן, תמהני אם תאריך ימים. (מנחות סח ב)

מקור

עריכה
  • לשון חז"ל, רק בהקשר למראה הפנים.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה