נחשת

נְחֹשֶׁת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחושת
הגייה^*	nekhoshet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־ח־שׁ
דרך תצורה	משקל קְטֹלֶת
נטיות	נְחֹשֶׁת־; כ׳ נְחֻשְׁתּוֹ נְחֻשְׁתָּהּ נְחֻשְׁתָּם

נחושת

לשון המקרא מתכת רכה בגוון אדמדם; יסוד כימי מתכתי שסִמלו Cu ומספרו האטומי 29.
- ”וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם.“ (שמות ל, פסוק יח)
- ”לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֻשְׁתָּם כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה“ (ירמיהו נב, פסוק כ)
צבע בגוון חום אדמדם עם ברק מתכתי המזכיר את צבע המתכת (1).
לשון חז"ל תחתית, שוליים.
- ”חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִין, וּנְתוּנָה לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, הֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ח, משנה ג)

קיים בשפות שמיות נוספות: פיניקית: 𐤍‎𐤇‎𐤔‎ (נחש), סורית: ܢܚܵܫܵܐ (נְחָשָׁא), ערבית: نُحَاس (נֻחָאס). וכן מופיע במכתבי אל-עמארנה: nuḫuštu^[1]. והשוו גם אכדית: naḫšāti בהוראת: שטף דם.
החוקר ג'יימס סטרונג גזר את שם המתכת מהשם נָחָשׁ, מכיון שצבע המתכת דומה לצבע הלוע של הנחש כאשר הוא פוער את פיו.^[2]
(3) מופיע בחז"ל רק בביטוי "נחושתו של תנור". וראו 'פרשנים מפרשים'.

”וְהַעֲמִידֶהָ עַל גֶּחָלֶיהָ רֵקָה לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ וְנִתְּכָה בְתוֹכָהּ טֻמְאָתָהּ תִּתֻּם חֶלְאָתָהּ“ (יחזקאל כד, פסוק יא) - רוב המפרשים הסבירו שהכוונה "תחתית" (3),^[3] אבל יש שפירשו שהכוונה למתכת (1).^[4]
”הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ“ (יחזקאל טז, פסוק לו) יש שפירשו שהוא כינוי לנוזלי הוסת, על שם צבעם הדומה לנחושת (2), ודומה למילה האכדית הנ"ל.^[5] אבל רוב המפרשים הסבירו גם כאן שהכוונה תחתית (3). ותה"ש תרגם "כסף", כלומר שפכת כספך אל מאהביך לשלם להם (1).

ערך בוויקיפדיה: נחושת

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחושת