מתכת

מַתֶּכֶת עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מתכת
הגייה^*	matechet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־ת־ך
דרך תצורה	משקל מַקְטֶלֶת
נטיות	ר׳ מַתָּכוֹת; מַתֶּכֶת־, ר׳ מַתְּכוֹת־

עיבוד מתכת

לשון חז"ל יסוד כימי מוצק בטמפרטורת החדר (למעט כספית), מבריק ובעל מוליכות גבוהה, או תערובת שעיקרה יסוד שכזה.
- ”טָהוֹר בְּכָל הַכֵּלִים טָמֵא בִּכְלִי חָרֶשׂ טָהוֹר בִּכְלֵי עֵץ, טָמֵא בִּכְלֵי מַתָּכוֹת; טָהוֹר בִּכְלֵי מַתָּכוֹת, טָמֵא בִּכְלֵי עֵץ.“ (משנה, מסכת חולין – פרק א, משנה ו)
- ”עֵץ הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַמַּתֶּכֶת, טָמֵא; וְהַמַּתֶּכֶת הַמְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָעֵץ, טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה ו)
- ”מנורה אינה כשרה, אלא מן העשת עשאה; מן הגרוטאות - פסולה, ומשאר מיני מתכות - כשרה.“ (תוספתא, מסכת מנחות – פרק ט, הלכה ח)
- ”כל הנמצא בעולם יש לו קול מיוחד, אם לא נגינה מיוחדת... ואבן באבן – משמיעה קול; מתכת במתכת – מצלצלת. ברעם!“ (גלגולו של נגון, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)