מְתֻלָּע אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מתולע
הגייה* metula
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ת־ל־ע
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות ר׳ מְתֻלָּעִים; נ׳ מְתֻלַּעַת, נ"ר מְתֻלָּעוֹת
  1. ספרותי אדום, בצבע שָׁנִי.
    • ”וְהוּא בִגְדוּד מְתֻלָּע גַּם מְאָדָּם / מְחֻבָּר מִמְּחִיצוֹת שֶׁבְּקִרְבּוֹ“ (פירות, מאת רבי יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
    • "ארצו אדומה ארצה שעיר שדה אדום, גבוריו אדומים מגן גבוריהו מאדם, לבושיו אדומים אנשי חיל מתולעים, יפרע ממנו אדום" (ילקוט שמעוני, פרשת תולדות, רמז קי"א)

גיזרוןעריכה

  1. המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד: ”מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים בְּאֵשׁ פְּלָדוֹת הָרֶכֶב בְּיוֹם הֲכִינוֹ וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ“ (נחום ב, פסוק ד). היא נוצרה מהמילה תּוֹלָע, שפירושה שָׁנִי.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • אבן עזרא: "מתלעים - שלובשים תולעת שני."
  • מצודת דוד: "מתולעים - יהיו מלובשים בגדי תולעת שני שהיא צבע אדומה."
  • מצודת ציון: "מתלעים - ל' תולעת שני והיא צבע אדומה."
  • רד"ק: "אנשי חיל מתולעים שפי' לבושים בגדים צבועים בתולעת שני."
  • רש"י: "מתולעים - לבושי זהורית."
  • רמב"ם (הל' פרה אדומה ועוד) מסביר שהשני נעשה מפרי אדום שבמרקמו היו נקודות קטנות כמו יתושים ולכן נקרא הצבע תולע.

מובאות נוספותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • יש המפרשים צבע זה כקרוב יותר לארגמן מאשר לאדום.

ראו גםעריכה

מְתֻלָּע בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מתולע
הגייה* metula
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ת־ל־ע
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות ר׳ מְתֻלָּעִים; נ׳ מְתֻלַּעַת, נ"ר מְתֻלָּעוֹת
  1. ספרותי מלא בתולעים.
    • ומגדלין התולעים באילנות ועצים מתולעים פסולים למערכה" (תוספות מסכת תענית, דף ל"א, עמוד א')
    • מתולעים והמנוקבים יעלו למעלה, ואחר כך יתנם בקדירה מים רותחים, שאם נשאר בו תולעת ימות מיד" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ד, סעיף ח')
    • "לפי שאין כשרים על המזבח אלא עצים יבשים שאינם מתוּלעים" (ספר התודעה, נחמו עמי, "יום שפסקו בו לכרות עצים למערכה")

תרגוםעריכה

  • אנגלית: wormy‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תולעים