מתלע

מְתֻלָּע א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מתולע
הגייה^*	metula
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ת־ל־ע
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	ר׳ מְתֻלָּעִים; נ׳ מְתֻלַּעַת, נ"ר מְתֻלָּעוֹת

ספרותי אדום, בצבע שָׁנִי.
- ”וְהוּא בִגְדוּד מְתֻלָּע גַּם מְאָדָּם / מְחֻבָּר מִמְּחִיצוֹת שֶׁבְּקִרְבּוֹ“ (פירות, מאת רבי יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- "ארצו אדומה ארצה שעיר שדה אדום, גבוריו אדומים מגן גבוריהו מאדם, לבושיו אדומים אנשי חיל מתולעים, יפרע ממנו אדום" (ילקוט שמעוני, פרשת תולדות, רמז קי"א)

המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד: ”מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים בְּאֵשׁ פְּלָדוֹת הָרֶכֶב בְּיוֹם הֲכִינוֹ וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ“ (נחום ב, פסוק ד). היא נוצרה מהמילה תּוֹלָע, שפירושה שָׁנִי.

אבן עזרא: "מתלעים - שלובשים תולעת שני."
מצודת דוד: "מתולעים - יהיו מלובשים בגדי תולעת שני שהיא צבע אדומה."
מצודת ציון: "מתלעים - ל' תולעת שני והיא צבע אדומה."
רד"ק: "אנשי חיל מתולעים שפי' לבושים בגדים צבועים בתולעת שני."
רש"י: "מתולעים - לבושי זהורית."
רמב"ם (הל' פרה אדומה ועוד) מסביר שהשני נעשה מפרי אדום שבמרקמו היו נקודות קטנות כמו יתושים ולכן נקרא הצבע תולע.

”חמקתי מפניו ואֵט הצדה, אך גם שם ידו הדה, פניו מתולעים, מעיניו כדודים יתמלטו“ (שושנה, מאת שלום עליכם, בפרויקט בן יהודה)
”ביפה נוף הזה יגדלו זיתים רעננים וגפני עסיס מתולעים באשכלות בכוריהם“ (אהבת ציון, מאת אברהם מאפו, בפרויקט בן יהודה)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מתולע
הגייה^*	metula
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ת־ל־ע
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	ר׳ מְתֻלָּעִים; נ׳ מְתֻלַּעַת, נ"ר מְתֻלָּעוֹת

ספרותי מלא בתולעים.
- ומגדלין התולעים באילנות ועצים מתולעים פסולים למערכה" (תוספות מסכת תענית, דף ל"א, עמוד א')
- "המתולעים והמנוקבים יעלו למעלה, ואחר כך יתנם בקדירה מים רותחים, שאם נשאר בו תולעת ימות מיד" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ד, סעיף ח')
- "לפי שאין כשרים על המזבח אלא עצים יבשים שאינם מתוּלעים" (ספר התודעה, נחמו עמי, "יום שפסקו בו לכרות עצים למערכה")