תְּכֵלֶתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תכלת
הגייה* tchelet
חלק דיבר תואר
מין נקבה
שורש ת־כ־ל
דרך תצורה משקל קְטֶלֶת
נטיות נ"י: תְּכֵלֶת־, שלו: תְּכֶלְתּוֹ [1]
תכלת
 
אורך גל 440-490 ננומטר
צבעים ראשיים

לָבָן | אָדֹם | צָהֹב | יָרֹק | כָּחֹל | שְׁחוֹר

צבעים משניים

אָפֹר | וָרֹד | חוּם | כָּתֹם | סָגֹל | תְּכֵלֶת

צבעים נוספים

אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ

  1. צבע כחול בהיר, צבע השמים.
    • ”חלזון זהו גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחד לשבעים שנה, ובדמו צובעין תכלת-לפיכך דמיו יקרים“ (בבלי, מסכת מנחותדף מד, עמוד א)
    • "הרקע – לבן ועליו שני פסי תכלת כהה, 25 ס״מ רוחב הפס, נטויים לכל ארכו של הדגל מצלע אל צלע." (הכרזה על דגל מדינת ישראל)
    • "פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי, הָיָה אָז חֹדֶשׁ שְׁבָט, / רָאִיתִי מֵעָלַי צִפּוֹר קְטַנָּה אַחַת / וּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם וְעָנָן יָחִיד / וְרָאִיתִי – אֶת הָהָר הַיָּרֹק תָּמִיד." (הָהָר הַיָּרֹק תָּמִיד , מאת יורם טהרלב)

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא. מחקר בלשני העלה כי הצירופים המקראיים הדנים בצבעים: ” פְּתִיל תְּכֵלֶת (במדבר טו, פסוק לח) כמו גם - תְּכֵלֶת וָחוּר“ (אסתר ח, פסוק טו) דנים בגווניו הכהים יותר של הצבע הסגול, וכך גרס גם א' בן יהודה בכתבו בערך 'תכלת' :"צבע שבלולים סגול". המחקר הכימי הוכיח שמדובר בצבע שהופק מחלזון בשם: ארגמון קהה-קוצים [2]. כנראה שהמקור לבלבול בין הצבעים נובע מתקופה קדומה בה החלו לזייף באמצעות מקור צמחי את צבע החילזון שנקרא בערבית ניל (نيل) או אינדיגו [3] כעבור זמן ובנקוף הגלות משנשתכחה הוראתו המקורית של הצבע החלו רבנים בהשראת חכמי הגויים ותנ"ך המלך גיימס, לדמות אותו עם הצבע שהיה מוכר להם: אינדגו (באירופה), ניל (בערב). לימים,בחר האדמו"ר מראדז'ין, הוא - גרשון חנוך הניך ליינר בצבע כחול כשנגש לקיים מצוות פתיל תכלת המיקראית ,כך הפך הסגול לתכלת.
  • אף כי נזכר פעמים רבות, לא ידוע בברור מהו התכלת שבתנ"ך. בתלמוד נאמר שזה צבע המופק מחילזון. במסכת ברכות ”מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי.“ (משנה, מסכת ברכותפרק א, משנה ב). על פי "משיכיר בין תכלת ללבן" אפשר להבין שזה צבע בהיר; על פי "בין תכלת לכרתי" אפשר להבין שזה צבע דומה לירוק, כלומר כחול (כך גם מפרש רש"י) מקבילות דומות גם באכדית תעתיק תקִלתֻ (takiltu) ארגמן או תכלת , ובארמית: תְּכִילְתָּא.

מובאות נוספותעריכה

  • מסכת סוטה בתלמוד הבבלי ”היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שתכלת דומה לים, ים דומה לרקיע, הרקיע דומה לכיסא הכבוד [...] וכתיב (יחזקאל א, פסוק כו) כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא.“ (בבלי, מסכת סוטהדף יז, עמוד א) נותנת עדות חזקה אף יותר.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: azzurro‏‏‏‏
  • אנגלית: azure‏, sky blue‏, light blue (דוברי האנגלית לא נוהגים להבחין בין כחול לבין תכלת...)
  • יוונית: γαλανός‏‏‏‏ (תעתיק: galanós)
  • לטינית: caeruleus‏‏‏‏
  • ספרדית: celeste‏‏‏‏
  • ערבית: لازورد‏‏‏‏ (תעתיק: לָאזָוָרד)
  • רוסית: голубой‏‏‏‏ (תעתיק: golubój)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תכלת

הערות שולייםעריכה

  1. וש הטוענים כי הכ' מונעת בחיריק (תְּכִלְתּוֹ) בדומה לשמות סגוליים כמו "סֵפֶר" המונעים בחיריק בנטייה, וכמו בשפות שמיות אחרות כמו למשל בארמית.
  2. ישראל א. זיידרמן - בגדי תכלת לכיסוי כלי המשכן והבנת מהות הצבע תכלת במקרא (במדבר ד', ה—יד). בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו .כרך לב‎, חוברת ג (ק"י‎) (ניסן-סיון תשמ"ז),עמ'-280
  3. תקופה שמתועדות כבר בתלמוד סבלי: ”מייתינן דם חלזון וסמנין ורמינן להו ביורה (ומרתחינן ליה) ושקלינא פורתא בביעתא וטעמינן להו באודרא שמע מינה תלת. שמע מינה טעימה-פסולה“ (בבלי, מסכת מנחותדף מב, עמוד ב)