תכלת
תְּכֵלֶת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תכלת |
הגייה* | tkhelet |
חלק דיבר | תואר |
מין | נקבה |
שורש | ת־כ־ל |
דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
נטיות | נ"י: תְּכֵלֶת־, שלו: תְּכֶלְתּוֹ [1] |
תכלת | |
---|---|
אורך גל | 440-490 ננומטר |
צבעים ראשיים | |
צבעים משניים | |
צבעים נוספים | |
אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ |
- לשון המקרא צבע כחול בהיר, צבע השמים.
- ”...וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת“ (במדבר טו, פסוק לח)
- ”וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.“ (אסתר ח, פסוק טו)
- "הרקע – לבן ועליו שני פסי תכלת כהה, 25 ס״מ רוחב הפס, נטויים לכל ארכו של הדגל מצלע אל צלע." (הכרזה על דגל מדינת ישראל)
- "פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי, הָיָה אָז חֹדֶשׁ שְׁבָט, / רָאִיתִי מֵעָלַי צִפּוֹר קְטַנָּה אַחַת / וּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם וְעָנָן יָחִיד / וְרָאִיתִי – אֶת הָהָר הַיָּרֹק תָּמִיד." (הָהָר הַיָּרֹק תָּמִיד , מאת יורם טהרלב)
גיזרון
עריכה- מן המקרא. מקבילות דומות גם באכדית: takiltu, ובארמית: תְּכִילְתָּא.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: azzurro, celeste
- אנגלית: azure, sky blue
- גרמנית: Himmelblau, Azurblau
- יוונית: γαλάζιος (תעתיק: galázios)
- γλαυκός (תעתיק: glafkós)
מידע נוסף
עריכה- אף כי נזכר פעמים רבות, לא ידוע בברור מהו התכלת שבתנ"ך. בתלמוד נאמר שזה צבע המופק מחילזון. במסכת ברכות ”מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק א, משנה ב). על פי "משיכיר בין תכלת ללבן" אפשר להבין שזה צבע בהיר; על פי "בין תכלת לכרתי" אפשר להבין שזה צבע דומה לירוק, כלומר כחול (כך גם מפרש רש"י).
- מסכת סוטה בתלמוד הבבלי ”היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שתכלת דומה לים, ים דומה לרקיע, הרקיע דומה לכיסא הכבוד [...] וכתיב (יחזקאל א, פסוק כו) כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא.“ (בבלי, מסכת סוטה – דף יז, עמוד א) נותנת עדות חזקה אף יותר.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: תכלת |
הערות שוליים
עריכה- ↑ וש הטוענים כי הכ' מונעת בחיריק (תְּכִלְתּוֹ) בדומה לשמות סגוליים כמו "סֵפֶר" המונעים בחיריק בנטייה, וכמו בשפות שמיות אחרות כמו למשל בארמית.