תכלת
תְּכֵלֶת עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תכלת |
הגייה* | tchelet |
חלק דיבר | תואר |
מין | נקבה |
שורש | ת־כ־ל |
דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
נטיות | נ"י: תְּכֵלֶת־, שלו: תְּכֶלְתּוֹ [1] |
תכלת | |
---|---|
אורך גל | 440-490 ננומטר |
צבעים ראשיים | |
צבעים משניים | |
צבעים נוספים | |
אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ |
- צבע כחול בהיר, צבע השמים.
- ”חלזון זהו גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחד לשבעים שנה, ובדמו צובעין תכלת-לפיכך דמיו יקרים“ (בבלי, מסכת מנחות – דף מד, עמוד א)
- "הרקע – לבן ועליו שני פסי תכלת כהה, 25 ס״מ רוחב הפס, נטויים לכל ארכו של הדגל מצלע אל צלע." (הכרזה על דגל מדינת ישראל)
- "פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי, הָיָה אָז חֹדֶשׁ שְׁבָט, / רָאִיתִי מֵעָלַי צִפּוֹר קְטַנָּה אַחַת / וּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם וְעָנָן יָחִיד / וְרָאִיתִי – אֶת הָהָר הַיָּרֹק תָּמִיד." (הָהָר הַיָּרֹק תָּמִיד , מאת יורם טהרלב)
גיזרון עריכה
- מן המקרא. מחקר בלשני העלה כי הצירופים המקראיים הדנים בצבעים: ” פְּתִיל תְּכֵלֶת“ (במדבר טו, פסוק לח) כמו גם - ” תְּכֵלֶת וָחוּר“ (אסתר ח, פסוק טו) דנים בגווניו הכהים יותר של הצבע הסגול, וכך גרס גם א' בן יהודה בכתבו בערך 'תכלת' :"צבע שבלולים סגול". המחקר הכימי הוכיח שמדובר בצבע שהופק מחלזון בשם: ארגמון קהה-קוצים [2]. כנראה שהמקור לבלבול בין הצבעים נובע מתקופה קדומה בה החלו לזייף באמצעות מקור צמחי את צבע החילזון שנקרא בפרסית שאולה לערבית: ניל (نيل) או אינדיגו [3] כעבור זמן ובנקוף הגלות משנשתכחה הוראתו המקורית של הצבע החלו רבנים בהשראת חכמי הגויים ותנ"ך המלך גיימס, לדמות אותו עם הצבע שהיה מוכר להם: אינדגו (באירופה), ניל (בערב). לימים,בחר האדמו"ר מראדז'ין, הוא - גרשון חנוך הניך ליינר בצבע כחול כשנגש לקיים מצוות פתיל תכלת המיקראית ,כך הפך הסגול לתכלת.
- אף כי נזכר פעמים רבות, לא ידוע בברור מהו התכלת שבתנ"ך. בתלמוד נאמר שזה צבע המופק מחילזון. במסכת ברכות ”מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק א, משנה ב). על פי "משיכיר בין תכלת ללבן" אפשר להבין שזה צבע בהיר; על פי "בין תכלת לכרתי" אפשר להבין שזה צבע דומה לירוק, כלומר כחול (כך גם מפרש רש"י) מקבילות דומות גם באכדית תעתיק: תִקִלתֻ (takiltu) ארגמן או תכלת , ובארמית: תְּכִילְתָּא.
מובאות נוספות עריכה
- מסכת סוטה בתלמוד הבבלי ”היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שתכלת דומה לים, ים דומה לרקיע, הרקיע דומה לכיסא הכבוד [...] וכתיב (יחזקאל א, פסוק כו) כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא.“ (בבלי, מסכת סוטה – דף יז, עמוד א) נותנת עדות חזקה אף יותר.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
תרגום עריכה
- איטלקית: azzurro
- אנגלית: azure, sky blue, light blue (דוברי האנגלית לא נוהגים להבחין בין כחול לבין תכלת...)
- יוונית: γαλανός (תעתיק: galanós)
- לטינית: caeruleus
- ספרדית: celeste
- ערבית: لازورد (תעתיק: לָאזָוָרד)
- רוסית: голубой (תעתיק: golubój)
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: תכלת |
הערות שוליים עריכה
- ↑ וש הטוענים כי הכ' מונעת בחיריק (תְּכִלְתּוֹ) בדומה לשמות סגוליים כמו "סֵפֶר" המונעים בחיריק בנטייה, וכמו בשפות שמיות אחרות כמו למשל בארמית.
- ↑ ישראל א. זיידרמן - בגדי תכלת לכיסוי כלי המשכן והבנת מהות הצבע תכלת במקרא (במדבר ד', ה—יד). בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו .כרך לב, חוברת ג (ק"י) (ניסן-סיון תשמ"ז),עמ'-280
- ↑ תקופה שמתועדות כבר בתלמוד סבלי: ”מייתינן דם חלזון וסמנין ורמינן להו ביורה (ומרתחינן ליה) ושקלינא פורתא בביעתא וטעמינן להו באודרא שמע מינה תלת. שמע מינה טעימה-פסולה“ (בבלי, מסכת מנחות – דף מב, עמוד ב)