תְּכֵלֶת עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תכלת
הגייה* tchelet
חלק דיבר תואר
מין נקבה
שורש ת־כ־ל
דרך תצורה משקל קְטֶלֶת
נטיות נ"י: תְּכֵלֶת־, שלו: תְּכֶלְתּוֹ [1]
תכלת
 
אורך גל 440-490 ננומטר
צבעים ראשיים

לָבָן | אָדֹם | צָהֹב | יָרֹק | כָּחֹל | שְׁחוֹר

צבעים משניים

אָפֹר | וָרֹד | חוּם | כָּתֹם | סָגֹל | תְּכֵלֶת

צבעים נוספים

אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ

  1. צבע כחול בהיר, צבע השמים.
    • ”חלזון זהו גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחד לשבעים שנה, ובדמו צובעין תכלת-לפיכך דמיו יקרים“ (בבלי, מסכת מנחותדף מד, עמוד א)
    • "הרקע – לבן ועליו שני פסי תכלת כהה, 25 ס״מ רוחב הפס, נטויים לכל ארכו של הדגל מצלע אל צלע." (הכרזה על דגל מדינת ישראל)
    • "פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי, הָיָה אָז חֹדֶשׁ שְׁבָט, / רָאִיתִי מֵעָלַי צִפּוֹר קְטַנָּה אַחַת / וּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם וְעָנָן יָחִיד / וְרָאִיתִי – אֶת הָהָר הַיָּרֹק תָּמִיד." (הָהָר הַיָּרֹק תָּמִיד , מאת יורם טהרלב)

גיזרון עריכה

  • מן המקרא. מחקר בלשני העלה כי הצירופים המקראיים הדנים בצבעים: ” פְּתִיל תְּכֵלֶת (במדבר טו, פסוק לח) כמו גם - תְּכֵלֶת וָחוּר“ (אסתר ח, פסוק טו) דנים בגווניו הכהים יותר של הצבע הסגול, וכך גרס גם א' בן יהודה בכתבו בערך 'תכלת' :"צבע שבלולים סגול". המחקר הכימי הוכיח שמדובר בצבע שהופק מחלזון בשם: ארגמון קהה-קוצים [2]. כנראה שהמקור לבלבול בין הצבעים נובע מתקופה קדומה בה החלו לזייף באמצעות מקור צמחי את צבע החילזון שנקרא בפרסית שאולה לערבית: ניל (نيل) או אינדיגו [3] כעבור זמן ובנקוף הגלות משנשתכחה הוראתו המקורית של הצבע החלו רבנים בהשראת חכמי הגויים ותנ"ך המלך גיימס, לדמות אותו עם הצבע שהיה מוכר להם: אינדגו (באירופה), ניל (בערב). לימים,בחר האדמו"ר מראדז'ין, הוא - גרשון חנוך הניך ליינר בצבע כחול כשנגש לקיים מצוות פתיל תכלת המיקראית ,כך הפך הסגול לתכלת.
  • אף כי נזכר פעמים רבות, לא ידוע בברור מהו התכלת שבתנ"ך. בתלמוד נאמר שזה צבע המופק מחילזון. במסכת ברכות ”מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי.“ (משנה, מסכת ברכותפרק א, משנה ב). על פי "משיכיר בין תכלת ללבן" אפשר להבין שזה צבע בהיר; על פי "בין תכלת לכרתי" אפשר להבין שזה צבע דומה לירוק, כלומר כחול (כך גם מפרש רש"י) מקבילות דומות גם באכדית תעתיק: תִקִלתֻ (takiltu) ארגמן או תכלת , ובארמית: תְּכִילְתָּא.

מובאות נוספות עריכה

  • מסכת סוטה בתלמוד הבבלי ”היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שתכלת דומה לים, ים דומה לרקיע, הרקיע דומה לכיסא הכבוד [...] וכתיב (יחזקאל א, פסוק כו) כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא.“ (בבלי, מסכת סוטהדף יז, עמוד א) נותנת עדות חזקה אף יותר.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

  • איטלקית: azzurro‏‏‏‏
  • אנגלית: azure‏, sky blue‏, light blue (דוברי האנגלית לא נוהגים להבחין בין כחול לבין תכלת...)
  • יוונית: γαλανός‏‏‏‏ (תעתיק: galanós)
  • לטינית: caeruleus‏‏‏‏
  • ספרדית: celeste‏‏‏‏
  • ערבית: لازورد‏‏‏‏ (תעתיק: לָאזָוָרד)
  • רוסית: голубой‏‏‏‏ (תעתיק: golubój)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: תכלת

הערות שוליים עריכה

  1. וש הטוענים כי הכ' מונעת בחיריק (תְּכִלְתּוֹ) בדומה לשמות סגוליים כמו "סֵפֶר" המונעים בחיריק בנטייה, וכמו בשפות שמיות אחרות כמו למשל בארמית.
  2. ישראל א. זיידרמן - בגדי תכלת לכיסוי כלי המשכן והבנת מהות הצבע תכלת במקרא (במדבר ד', ה—יד). בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו .כרך לב‎, חוברת ג (ק"י‎) (ניסן-סיון תשמ"ז),עמ'-280
  3. תקופה שמתועדות כבר בתלמוד סבלי: ”מייתינן דם חלזון וסמנין ורמינן להו ביורה (ומרתחינן ליה) ושקלינא פורתא בביעתא וטעמינן להו באודרא שמע מינה תלת. שמע מינה טעימה-פסולה“ (בבלי, מסכת מנחותדף מב, עמוד ב)