אֱגוֹזעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אגוז
הגייה* egoz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ג־ז
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות ר׳ אֱגוֹזִים
 
אגוז פתוח ואגוז סגור (1)
  1. סוג עץ ממשפחה שבסדרת האלוניים.
    • ”אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים“ (שיר השירים ו, פסוק יא)
    • ”נוֹטְעִין יֵחוּר שֶׁלְּעָרְלָה; וְאֵין נוֹטְעִין אֱגוֹז שֶׁלְּעָרְלָה – מִפְּנֵי שְׁהוּא פְּרִי“ (משנה, מסכת ערלהפרק א, משנה ט)
    • ”כולם הרי בשבילו נתקשטו ונתעטרו כך בכבוד חג-הבכורים, בענפי-אגוז רעננים וזמורות ציצים ועלים נותני ריח – אה! ריח גן-עדן!“ (אצל הכלה, מאת ש' בן ציון, בפרויקט בן יהודה)
  2. פרי עץ יבש בעל קליפה קשה.
  3. בהשאלה: גוון חום כהה או בהיר כצבעי אגוזים שונים (מלך, מקדמיה, לוז, פקן ועוד), וראו הגדרות צבעי אגוז שונים (אתר אנציקולורפדיה לצבעים). דוגמה לגוון הכהה המוגדר "אגוז" בחלק מאתרי הפיתוח:
      
    • למכירה כסא נוח לנגני פסנתר, צבע אגוז (חום בהיר) מבריק עם מנגנון כוון גובה... , (אתר מקוון ידוע למכירת כלי-נגינה)

גיזרוןעריכה

 1. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. היא משותפת למספר לשונות שמיות. גסניוס מייחס את מקורה ללשון פרסית. ואכן מופיע האגוז כבר בלשון פרסית אמצעית ובהגיית גוֹז 𐭢𐭥𐭦‎ .פרסית מודרנית בהגיית גווז گوز‎. בתרגומים הארמיים מופיע האגוז בצורת - "אגוזא","אמגוזא". בנוסח פשיטתא - גוזא. בלשון ערבית של רס"ג קרוי את האגוז התנכי, בשם ג'וז جَوْز (גַ'וְז) . דרך ההגייה העברית המשמרת את ה-אל"ף הפותחת, ומנוקדת בחטף פתח, מקורה בתנועת שווא פותחת המקדימה מילה לועזית או עתיקה, הפותחת בעיצור קולי מודגש בלי תנועה, בדומה לאצטדיון ואצטבה (יוונית: צטדיון וצטאו).

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: noce‏‏‏‏
  • אנגלית: nut‏‏‏‏
  • גרמנית: nuss‏‏‏‏
  • ערבית: جوز‏‏‏‏ (תעתיק: גַ'וְז)
  • צרפתית: noix‏‏‏‏
  • רוסית: орех‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אגוז
  טקסונומיה בוויקימינים: Juglans
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגוזים