קְלִיָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קלייה
הגייה* kliya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ קְלִיּוֹת; קְלִיַּת־, ר׳ קְלִיּוֹת־
 
פולי קפה בקלוייתם
  1. שיטת בישול בה מייבשים ומחממים מזון בחום יבש.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.


גיזרון

עריכה

תרגום

עריכה

נגזרות

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: קלייה

סמוכין

עריכה

קְלָיָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קליה
הגייה* klaya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות ר׳ קְלָיוֹת
 
דוכן קליות בשוק
  1. לשון חז"ל זרע מאכל או גרעין של דגנים וקטניות שנמתק בחום האש. נאכלו כממתקים וחטיפים בעת שמחה.
    • ”סְאָה תְרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה חֻלִּין טְמֵאִין, תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ תִלּוֹשׁ בְּמֵי פֵרוֹת“ (משנה, מסכת תרומותפרק ה, משנה ג)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לַתִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבוֹא אֶצְלוֹ.“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ד, משנה יב)
    • ”וְכַמָּה יִשְׁהֶה הָאוֹכְלָן, כְּאִלּוּ אֲכָלָן קְלָיוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּשְׁהֶה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס.“ (משנה, מסכת כריתותפרק ג, משנה ג)
    • ”חיטין ועשאן קליות מותרין“ (בבלי, מסכת עבודה זרהדף לז, עמוד ב)

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל משורש מקראי.
  • קליות = בוטנים . עפ"י ארמית (קליתא qlytˀ) - תא .לפיכך, "בר - קלייתא" הוא "זה שחולק את אותו התא", קרי ה"בטן" - שכל אחד מתרמיליו מכיל בדרך-כלל זוג זרעים.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: word‏‏‏‏

קֵלָיָה

עריכה
  1. שם פרטי לזכר,מופיע ברשימת לווים וכהנים שנשאו נשים נוכריות
    • ”וּמִן הַלְוִיִּם יוֹזָבָד וְשִׁמְעִי וְקֵלָיָה הוּא קְלִיטָא פְּתַחְיָה יְהוּדָה וֶאֱלִיעֶזֶר“ (עזרא י, פסוק כג)

גזרון

עריכה
  • "קֵלָיָה הוּא קְלִיטָא", ואונקולוס מפרש עפ"י: ”וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה“ (ויקרא כב, פסוק כג) - "קלוט" הוא "חסִיר" כלומר איבר שתפוס בתנוחה לא טיבעית ושאינו מתפקד כהלכה, ככתוב והקלוט שרוע שנשתרבב לו יריכו קלוט שרגליו קלוטות כשל חמור וכשל סוס“ (בבלי, מסכת בכורותדף מ, עמוד א).
  • יוספוס במלחמת היהודים מכנה klitus את אחד מבני הגליל שעשה מום בידו והפכה ליד שאינה מתפקדת . תושבי הגליל כינוהו "קליטא" [1].
  • מלשון קדם-הלנית : κλείς "קליאיס" - "וו של אבזם" , "עצם הבריח" , גם בהוראת - "תפס" או "וו" (לסגירת דלת) כנראה על שום התפס הנעוץ בבגדי גידמים כדי לקבע את שארית היד . ומנגזרת זו באה גם המילה גם "קְליט" "דגדגן, clit (הנראה מקרוב כ"כפתור" או "וו").

ראו גם

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ש. קליין, לשונינו, לחקר השמות והכנויים , טבת תר"ץ, עמ'269