דַּגְדְּגָן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דגדגן
הגייה* dagdegan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ג־ד־ג
דרך תצורה משקל קַטְּלָן
נטיות
 
איור אנטומי של הדגדגן
  1. רקמה זקיפה הנמצאת בפות, אשר מתנפחת בעת עוררות מינית, נעשית רגישה למגע ומעבירה תחושות של ריגוש והנאה מינית אשר גורמים לאורגזמה.
    • ”לפי מסטרס וג'ונסון לא משנה מהיכן בא הגירוי – מהנרתיק, מהדגדגן או מהדמיון.“ ("מעריב", 27 ביוני 1979, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • ”אולם אין הקונסרבטיביות שלו אשה זקנה מעוותת פנים, בעלת שנים רקובות, אלא אשה צעירה לימים מלאה חיים ועליזות. בידה האחת חרב שלופה ובידה השניה דגדגן ובשעה שהיא מאימת עליך בחרבה המדומה היא שולחת את הדגדגן מתחת לסנטרךָ ומביאה אותךָ לידי צחוק בריא.“ ("העברי", 17 ביולי 1918, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • ”הואיל וסיימון יודע להזיז לצופה המצוי את דגדגן הצחוק, מועתקות הקומדיות העממיות שלו בסיטונות גם אל בד הקולנוע [...].“ ("מעריב", 9 בינואר 1974, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

עריכה
  • מערבית: دَغْدَغَة (דַעְ'דַעַ'ה) – עוררות מינית (לרוב בהקשר לערוות האישה), שהושאל כמות שהוא לעברית כדגדוג, ור' שם.
  • מחידושי אהרן מאיר מזי"א. תרגום שאילה מגרמנית: Kitzler, בתורו תרגום שאילה מיוונית: kleitorís) κλειτορίς) ע"פ הבנה שגויה של המונח כנגזרת מן kleitoriázō) κλειτοριάζω).

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: דגדגן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דגדגן