דַּגְדְּגָןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דגדגן
הגייה* dagdegan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ג־ד־ג
דרך תצורה משקל קַטְּלָן
נטיות
 
איור אנטומי של הדגדגן
  1. עברית חדשה רקמה זקופה הנמצאת בפות, אשר מתנפחת בעת עוררות מינית, נעשית רגישה למגע ומעבירה תחושות של ריגוש והנאה מינית אשר גורמים לאורגזמה.

גיזרוןעריכה

  • מן ד-ג-ד-ג.

מובאות נוספותעריכה

  • ”אולם אין הקונסרבטיביות שלו אשה זקנה מעוותת פנים, בעלת שנים רקובות, אלא אשה צעירה לימים מלאה חיים ועליזות. בידה האחת חרב שלופה ובידה השניה „דגדגן“ ובשעה שהיא מאימת עליך בחרבה המדומה היא שולחת את ה„דגדגן“ מתחת לסנטרךָ ומביאה אותךָ לידי צחוק בריא.“ ("העברי", 17 ביולי 1918, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  • ”הואיל וסיימון יודע להזיז לצופה המצוי את דגדגן הצחוק, מועתקות הקומדיות העממיות שלו בסיטונות גם אל בד הקולנוע [...].“ ("מעריב", 9 בינואר 1974, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: דגדגן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דגדגן


השורש דגדג

השורש ד־ג־ד־ג הוא שורש מגזרת המרובעים.

נטיות הפעליםעריכה

ד־ג־ד־ג עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל דִּגְדֵּג מְדַגְדֵּג יְדַגְדֵּג דַּגְדֵּג לְדַגְדֵּג
פֻּעַל דֻּגְדַּג מְדֻגְדָּג יְדֻגְדַּג -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּגְדֵּג מִדַּגְדֵּג יִדַּגְדֵּג הִדַּגְדֵּג לְהִדַּגְדֵּג