פת

(הופנה מהדף פות)

פַּת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פת
הגייה* pat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש פ־ת־ת, כפולים
דרך תצורה
נטיות פַּת־, ר׳ פִּתִים
 
פתי לחם
  1. לשון המקרא חתיכת לחם, פרוסת לחם, מנה של לחם.
    • ”וְאֶקְחָה פַת־לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ...“ (בראשית יח, פסוק ה)
    • ”...מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי־לוֹ כְּבַת.“ (שמואל ב׳ יב, פסוק ג)
    • ”טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה־בָהּ; מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי־רִיב.“ (משלי יז, פסוק א)
    • ”וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן־הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ...“ (רות ב, פסוק יד)
  2. לשון המקרא פֵּירוּר.
    • ”מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד?“ (תהלים קמז, פסוק יז)
  3. עברית חדשה בהשאלה: ארוחה (לרוב בצירופים)

גזרון

עריכה
  • מן פָּתַת - לפורר, לבצוע לחלקים קטנים. ארמית: פִּיתָא.
 3. בלשון חז"ל כבר מופיע הצירוף "פת שחרית": פת שחרית במלח (בבא מציעא קז,ב) וממנו נגזרו בעברית החדשה צירופים נוספים.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה

פֹּת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פות
הגייה* pot
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש פ־ת־ת→←פ־ת־ח
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ פֻּתּוׂת; פות־, ר׳ פֻּתּוׂת־
 
איור של פות
  1. ערוות האישה; החלק החיצוני של איברי המין הנשי.
    • ”וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַיהוה פָּתְהֵן יְעָרֶה“ (ישעיהו ג, פסוק יז).

גזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הגיזרון לא ברור, ראו גם: פּוֹתָה.
  • אכדית פֻּתֻ (putu) בהוראת קידמת-הראש או מצח (fore-head) במקרא בצורה פותות בהוראת: "פתח קדמי שעמד מנגד לדלתות הבית בואכה אל קדש-הקדשים" - ”וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים“ (מלכים א׳ ז, פסוק נ), רש"י למעשה מתקן את הטקסט וקורא "פֹתחות" במקום פתות בהסתמכו על הפסוק המקביל מדברי הימים: ”וּפֶתַח הַבַּיִת דַּלְתוֹתָיו הַפְּנִימִיּוֹת לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק כב), [1].
  • ועד הלשון העברית, מילון למונחי הרפואה, תרצ"ט-תש"ט (1939): מונחי מיילדות.

תרגום

עריכה
  • אנגלית: vulva‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: פות

הערת שוליים

עריכה
  1. בלשונות לעז, פות-pot‏‏‏‏, בהוראת כלי קיבול יומיומי, כסיר בשול