פתיחת התפריט הראשי

פת

(הופנה מהדף פות)

פַּתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פת
הגייה* pat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש פ־ת־ת, כפולים
דרך תצורה
נטיות ר׳ פִּתִים
  1. לשון המקרא חתיכת לחם, פרוסת לחם, מנה של לחם.
    • ”וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ.“ (בראשית יח, פסוק ה)
    • ”טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה-בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי-רִיב.“ (משלי יז, פסוק א)

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

פֹּתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פות
הגייה* pot
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ פֻּתּוׂת; פות־, ר׳ פֻּתּוׂת־
  1. לשון המקרא השקע שבתוכו סובב ציר הדלת.
    • וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב“ (מלכים א׳ ז, פסוק נ).
 
איור של פות
  1. לשון המקרא שם כולל לאיברי־המין החיצוניים בגוף האישה.
    • ”וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַיהוה פָּתְהֵן יְעָרֶה“ (ישעיהו ג, פסוק יז).

תרגוםעריכה

   השקע לציר הדלת
  • אנגלית: socket‏‏‏‏
   איבר מין

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פות