לעז
לערך העוסק בלֹעֵז; ראו לועז.
לַעַז א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לעז |
| הגייה* | laaz |
| חלק דיבר | שם עם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־ע־ז |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ לְעָזִים (לא מצוי) |
- לשון חז"ל שפה שאיננה עברית, שאיננה שפת היהודים.
- ”קְרָאָהּ עַל פֶּה, קְרָאָהּ תַּרְגּוּם – בְּכָל לָשׁוֹן, לֹא יָצָא; אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ב, משנה א)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: foreign language
מידע נוסף
עריכהמהמאמר ”ד' לשונות נאין הן שישתמש בהן לעולם, לעז לזמר. פרסי לאיילה. עברי לדיבור. רומי לקרב. וי"א אף אשורית לכתב.“ (ירושלמי, מסכת מגילה – פרק א, הלכה ט) נראה כי לפעמים המילה לעז שימשה לשפה מסויימת, כנראה יוונית. (השווה גם מדרש תהלים מזמור לא)
- לעז מלשון לזות שפתים כמו שכתוב: הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך (משלי ד, כד) פרשנים: לזות - נטיה, עקימה והזזת שפתים בכזבים כגון האומר הן ומהפכו ללאו ואת הלאו מהפכו להן. ר"י מטראני: לזות בשיכול אותיות - זילות, כמו כבש כשב. ז"א לשון זולה, מבוזה ומזולזלת.
הערות שוליים
עריכה
לַעַז ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לעז |
| הגייה* | laaz |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־ע־ז |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- דיבור של גנאי, פרסום וסיפור שלילי.
- "וכל כך למה כדי שלא להוציא לעז על ספר תורה" (בבלי יומא ע).
- "אבל ביחוד אשת איש לא, שלא תהא מוציא לעז על בניה" (בבלי קידושין פא)