חידה
ערך זה עוסק בשם עצם. לערך העוסק בפועל מקראי; ראו חִדָּה.
חִידָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חידה |
הגייה* | khida |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ח־ו־ד |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | ר׳ חִידוֹת; חִידַת־, ר׳ חִידוֹת־ |
- לשון המקרא בעיה המוצגת לשם שעשוע או כאתגר מחשבתי.
- ”וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה...“ (שופטים יד, פסוק יב)
- ”וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יהוה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת.“ (מלכים א׳ י, פסוק א)
- לשון המקרא דבר סתום וקשה להבנה.
- ”פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת; וּתְמֻנַת יהוה, יַבִּיט – וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה?“ (במדבר יב, פסוק ח)
- ”בֶּן אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל.“ (יחזקאל יז, פסוק ב)
- "אַל תִּטֹּשׁ שִׂיחַת חֲכָמִים, וּבְחִידֹתֵיהֶם הִתְרַפֵּשׂ." (בן סירא ח)
- "נַעֲרָה אָהַבְתִּי שֶׁהַטַּל בִּשְׂעָרָהּ / וְהִיא כְּחִידָה בִּשְׁבִילִי." (מַיִם מִתּוֹךְ הַבְּאֵר, מאת יורם טהרלב)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהראו גם
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
הערות שוליים
עריכה- ↑ מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית עמ' 292.