לָחַםעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא לחם
שורש וגזרה ל־ח־ם אגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. השתתף בקרב או במלחמה, היה מעורב בעימות בו הופעל כח הזרוע או נעשה שימוש בכלי זין.
    • ”רִיבָה יְהוָה אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי“ (תהלים לה, פסוק א).
    • אני יוספוס בן מתתיהו,עברי וכוהן, שבתחילה לחמתי נגד הרומאים ולאחר מכן נטלתי חלק במאורעות מתוך אונס (מלחמות היהודים ברומאים, יוסף בן מתתיהו).
  2. בהשאלה עשה מאמץ להשיג מטרה או להתגבר על מכשול.
    • היא לוחמת למען מתן זכות הצבעה לנשים.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: fight‏‏‏‏‏

ראו גםעריכה


השורש לחם א

השורש ל־ח־ם א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ל־ח־ם א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָחַם לוֹחֵם יִלְחַם או יִלְחֹם לְחַם או לְחֹם לִלְחֹם
נִפְעַל נִלְחַם נִלְחָם יִלָּחֵם הִלָּחֵם לְהִלָּחֵם
הִפְעִיל הִלְחִים מַלְחִים יַלְחִים הַלְחֵם לְהַלְחִים
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַחֵם מִתְלַחֵם יִתְלַחֵם הִתְלַחֵם לְהִתְלַחֵם

הערותעריכה

  • אין העיצור הגרוני בע' הפועל מחייב נטייה במשקל יִפְעַל בבניין קל עתיד. למשל: יִמְחַק וגם יִמְחֹק. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

לֶחֶםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לחם
הגייה* lekhem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ח־ם ג
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ לְחָמִים; לֶחֶם־, ר׳ לַחְמֵי־; כ׳ לַחְמִי; הפסק: לָחֶם
 
כיכרות לחם
  1. מאפה עשוי מבצק של קמח דגן (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון ועוד). הלחם נחשב כמזון יסוד בחלק גדול מארצות העולם.
    • ”בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ.“ (בראשית ג, פסוק יט).
    • ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ.“ (שמות טז, פסוק ח)
    • ”הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת.“ (ישעיהו נח, פסוק ז)
    • בתל אביב נפתחה חנות המוכרת סוגים שונים של לחם: לחם בתוספת זיתים, לחם מתובל בקימל ועוד.
    • המאפיות ברחבי הארץ מפיצות את הלחם למכולות ולרשתות השיווק בשעה מוקדמת בבוקר.
  2. כל מאכל הדומה ללחם מבחינת המרקם.
    • בספר הזה מצאתי מתכון ללחם בננות, מין עוגה בטעם בננה.
  3. בהשאלה: שם כללי לאוכל.
    • ”וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.“ (בראשית כח, פסוק כ)
    • ”עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.“ (דברים י, פסוק יח)
    • ”וַיֹּאמֶר לוֹ דָוִד אַל תִּירָא כִּי עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן אָבִיךָ וַהֲשִׁבֹתִי לְךָ אֶת כָּל שְׂדֵה שָׁאוּל אָבִיךָ וְאַתָּה תֹּאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי תָּמִיד.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק ז)
  4. בהשאלה: פרנסה, יכולת להתקיים.
    • עובדי המפעל הפגינו נגד הפיטורים בקריאות: "לחם, עבודה".
    • אני חייבת למצוא עבודה, אני צריכה להביא לחם לילדים שלי.

גיזרוןעריכה

  1. השורש ל־ח־ם בעברית מתאר גם מאבק אלים (עיינו: לחם א). בערבית פירוש המילה لَحْم (לַחְם) הוא "בָּשָׂר", ומכאן אפשר להסיק, כי פירוש המילה המקורי היה ציד, והמזון המופק מן הציד. עם המעבר לחקלאות באזור הסהר הפורה, השתנתה התזונה, כך שעיקר המזון בא מגידולי דגן. משמעות המילה "לחם" השתנתה בשפות השמיות שדוברו באזור הסהר הפורה (עברית, ארמית, אוגריתית ועוד) על פי השינוי בהרכב התזונה.
    • גם בתנ"ך מופיעה לפעמים המלה "לֶחֶם" במשמעות "בָּשָׂר". למשל ”וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים“ (צפניה א, פסוק יז), שם מפרש רשי "'ולחומם' - בשרם, ולשון ערבי 'בשר' קורין 'אל לחם'"; ”אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי“ (במדבר כח, פסוק ב), ועוד.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: bread‏‏‏‏
  • אמהרית: ዳቦ‏‏‏‏ (הגייה: דַאבּוֹ)
  • ארמית: לַחְמָא
  • גאורגית პური‏‏‏‏ (הגייה: פּוּרי)
  • גרמנית: Brot‏‏‏‏
  • טורקית: ekmek‏‏‏‏
  • יוונית: ψωμί‏‏‏‏ (הגייה: פּסוֹמי)
  • יידיש: ברויט‏‏‏‏
  • מונגולית: талх‏‏‏‏ (הגייה: טַלְח)
  • ספרדית: pan‏‏‏‏
  • ערבית: خبز‏‏‏‏ (הגייה: חֻ'בְּז)
  • פרסית: نان‏‏‏‏ (הגייה: נַאן)
  • צרפתית: pain‏‏‏‏
  • רוסית: хлеб‏‏‏‏ (הגייה: חְלֶפּ)

מידע נוסףעריכה

  • המילה "לֶחֶם" וכן המילה "רֶחֶם" הן היחידות במשקל "קֶטֶל" שאות גרונית (במקרה זה ח') אינה גורמת לשינוי שני הסגולים לשני פתחים (כמו ביתר המילים על משקל זה כשאות השורש האמצעית גרונית: טַעַם, דַּחַף, צַעַר וכיו"ב).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: לחם


השורש לחם ג

השורש ל־ח־ם ג הוא שורש מגזרת השלמים ע"ג.

נטיות הפעליםעריכה

ל־ח־ם ג עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָחַם לוֹחֵם יִלְחַם לְחַם לִלְחֹם
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

לַחַםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לחם
הגייה* lakham
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ח־ם ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ לְחָמִים
  1. מתכת או נתך הנִתכים בטמפרטורה נמוכה ומשמשים להלחמה.

גיזרוןעריכה

  • בעברית חדשה, יצירת שם עצם על-פי לשון חז"ל הלחים.

תרגוםעריכה

  • אנגלית: solder‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: הלחמה


השורש לחם ב

השורש ל־ח־ם ב הוא שורש מגזרת השלמים,ע"ג.

נטיות הפעליםעריכה

ל־ח־ם ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִלְחִים מַלְחִים יַלְחִים הַלְחֵם לְהַלְחִים
הֻפְעַל הֻלְחַם מֻלְחָם יֻלְחַם -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

קישורים חיצונייםעריכה

  טקסט בוויקיטקסט: ערכי לשון הקודש - לחם