לחם
לָחַם
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | לחם |
| שורש וגזרה | ל־ח־ם א, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- השתתף בקרב או במלחמה, היה מעורב בעימות בו הופעל כח הזרוע או נעשה שימוש בכלי זין.
- ”רִיבָה יְהוָה אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי“ (תהלים לה, פסוק א).
- אני יוספוס בן מתתיהו,עברי וכוהן, שבתחילה לחמתי נגד הרומאים ולאחר מכן נטלתי חלק במאורעות מתוך אונס (מלחמות היהודים ברומאים, יוסף בן מתתיהו).
- בהשאלה עשה מאמץ להשיג מטרה או להתגבר על מכשול.
- היא לוחמת למען מתן זכות הצבעה לנשים.
- לשון המקרא [לא בשימוש] סעד הזין את גופו.
- ”כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך (ושמת שכין בלועך אם בעל נפש אתה“ (משלי כג, פסוק א)
נגזרות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה| השורש לחם א | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
לֶחֶם
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לחם |
| הגייה* | lekhem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־ח־ם ג |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ לְחָמִים, לַחְמֵי־; הפסק: לָחֶם |
- מאפה עשוי מבצק דגנים, הנחשב כמזון בסיסי.
- ”בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי־עָפָר אַתָּה וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב.“ (בראשית ג, פסוק יט).
- ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יהוה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ...“ (שמות טז, פסוק ח)
- ”זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ, בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם; וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ, וְהָיָה נִקֻּדִים.“ (יהושע ט, פסוק יב)
- ”הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת; כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.“ (ישעיהו נח, פסוק ז)
- לשון המקרא בהשאלה: מזון באופן כללי.
- ”וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.“ (בראשית כח, פסוק כ)
- ”עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.“ (דברים י, פסוק יח)
- ”...אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל לֶחֶם עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם לָחֶם.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כד)
- ”נַעַר הָיִיתִי, גַּם־זָקַנְתִּי; וְלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָחֶם.“ (תהלים לז, פסוק כה)
- בהשאלה: פרנסה, יכולת להתקיים.
- עובדי המפעל הפגינו נגד הפיטורים בקריאות: "לחם, עבודה".
- אני חייבת למצוא עבודה, אני צריכה להביא לחם לילדים שלי.
גזרון
עריכה- לחם ⇄ לוחם : השורש ל־ח־ם בעברית מתאר גם מאבק אלים (עיינו: לחם א). בערבית פירוש המילה لَحْم (לַחְם) הוא "בָּשָׂר", ומכאן אפשר להסיק, כי פירוש המילה המקורי היה ציד, והמזון המופק מן הציד. עם שינוי תזונת האדם והמעבר לחקלאות באזור הסהר הפורה,החל עיקר המזון להיצרך מגידולי דגן. משמעות המילה "לחם" השתנתה בשפות השמיות שדוברו באזור הסהר הפורה (עברית, ארמית, אוגריתית ועוד) על פי השינוי בהרכב התזונה.
- יש שֶששיכוּ את השם העברי 'לחם' כשריד לשמה של אלוהות קדומה לָחְמֻ laḫmu שנחשבה למגוננת ומיטיבה, לָחְמֻ הוא בנם בכורם של אבסו (Absu) ותיהמת (Tiamat). ושמו שימש בהוראת כוכב או קבוצת כוכבים, בתקופה השומרית היתה משמעותו קשורה בבוץ וכונה 'הבוצי' או ה-עִיסָתִּי, וכמה חוקרים, כמו ויליאם פ. אלברייט שיערו כי שמה של בית לחם התייחס במקור לאל פוריות כנעני המקושר ל-"לחמו" Laḫmu/Laḫamu, ולא שם העצם הכנעני 'לחם' ”יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אָז לָחֶם שְׁעָרִים“ (שופטים ה, פסוק ח)
צירופים
עריכה- אין אדם קונה דעתו בפת לחמו
- אם אין לחם תאכלו עוגות
- המוציא לחם מן הארץ
- בית לחם
- חדר הלחם
- כיכר לחם
- לא על הלחם לבדו יחיה אדם
- לא לחכמים לחם
- לחם אבוד
- לחם אונים
- לחם אחיד
- לחם אמת
- לחם אנשים
- לחם בכורים
- לחם בפיתה
- לחם ברית
- לחם דמעה
- לחם המערכת
- לחם הפנים
- לחם הקודש
- לחם התמיד
- לחם וחמאה
- לחם ושעשועים
- לחם חובו
- לחם חסד
- לחם חוק
- לחם כזבים
- לחם לבן
- לחם משנה
- לחם סתרים
- לחם עוני
- לחם עצבים
- לחם עצלות
- לחם צר ומים לחץ
- לחם קלוי
- לחם שמים
- לחם שחור
- לחם שיפון
- לחם שקר
- לחם תנופה
- לחמו נתן, מימיו נאמנים
- מטה לחם
- נותן לחמו
- עובד אדמתו ישבע לחם
- פרוסת לחם
- פת לחם
- שבר את מטה לחמו
- שלח לחמך על פני המים
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה תרגום
|
מידע נוסף
עריכה- המילה "לֶחֶם" וכן המילה "רֶחֶם" הן היחידות במשקל "קֶטֶל" שאות גרונית (במקרה זה ח') אינה גורמת לשינוי שני הסגולים לשני פתחים (כמו ביתר המילים על משקל זה כשאות השורש האמצעית גרונית: טַעַם, דַּחַף, צַעַר וכיו"ב).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: לחם |
| השורש לחם ג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
לַחַם
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לחם |
| הגייה* | lakham |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־ח־ם ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ לְחָמִים |
- עברית חדשה מתכת או נתך הנִתכים בטמפרטורה נמוכה ומשמשים להלחמה.
גיזרון
עריכה- יצירת שם עצם על-פי לשון חז"ל הלחים.
תרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: הלחמה |
| השורש לחם ב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קישורים חיצוניים
עריכה טקסט בוויקיטקסט: ערכי לשון הקודש - לחם |
- ↑ Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, p. 120