מטה לחם
מַטֵּה לֶחֶם
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מטה לחם |
| הגייה* | mate lekhem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | ביטוי |
| נטיות | |
- לשון המקרא כינוי מליצי לפרנסה ולמזון, החיוניים לקיומו של האדם.
- ”הם היו באמת ככל האביונים בלי כל מטה לחם, ונבדלו רק בזאת שהם היו אביונים עם תעודות בתי מדרש גבוהים.“ (תל אביב (רומן), מאת בנימין זאב הרצל, תרגום: נחום סוקולוב, באתר מאגרים)
גיזרון
עריכה- "בֶּן אָדָם, אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל, וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה." (יחזקאל יד יג)
בפסוק זה, אלוהים פונה לנביא ומנבא שישבור את מטה לחמם ויביא רעב על הארץ, אם ימשיכו לחטוא. הביטוי "מטה לחם" הוא צירוף של "מַטֶּה במשמעות של משען, תמיכה ולֶחֶם, מזונו העיקרי של האדם.