פרנסה
פַּרְנָסָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פרנסה |
הגייה* | parnasa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | פ־ר־נ־ס |
דרך תצורה | משקל קַטָּלָה |
נטיות | ר׳ פַּרְנָסוֹת; פַּרְנָסַת־, ר׳ פַּרְנְסוֹת־ |
- צרכים, מה שנזקקים לו.
- עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו (תהילים קמה) ... מלמד שכל אחד ואחד נותן הקב"ה פרנסתו בעתו (כתובות סז ב).
- אספקת צרכי החיים.
- שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת. וכמה כל שהוא? אמר רב יהודה אמר רב: קרקע כדי פרנסתו (בבא בתרא קמט ב).
- עבודה או עיסוק מהם מרויחים את הכסף לרכישת מה שנזקקים לו.
- צמצום מספר העוסקים בחקלאות מחייב מציאת פרנסות חילופיות לחקלאים ולמתיישבים.
מקור
עריכהצירופים
עריכהתרגום
עריכה
|
|