Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: צִיֵּד, צֻיַּד.

צַיִדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ציד
הגייה* tsaid
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־י־ד
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות צֵיד־
  1. לכידת בעלי־חיים בסביבתם הטבעית, לרוב במטרה לשבות אותם או להורגם.
    • ”הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה“ (בראשית י, פסוק ט)
  2. בעל חיים שנלכד.
    • ”וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה, גְּדֹלָה עַד-מְאֹד, וַיֹּאמֶר מִי-אֵפוֹא הוּא הַצָּד-צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא, וָאֲבָרְכֵהוּ; גַּם-בָּרוּךְ, יִהְיֶה“ (בראשית כז, פסוק לג)

גיזרוןעריכה

  • מקבילה בערבית: صَيْد (צַיְד) במשמעות דומה , ‫الصياد ‫ - הוא גם "צייד הדגים" =ראה "דיג".

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ציד
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ציד

צַיָּדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צייד
הגייה* tsayad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־י־ד
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נ׳ צַיֶּדֶת, ר׳ צַיָּדִים, צַיָּדֵי־
 
צייד
  1. מי שעוסק בלכידה של בעלי־חיים.
    • ”הִנְנִי שֹׁלֵחַ לדוגים (לְדַיָּגִים) רַבִּים, נְאֻם-יְהוָה--וְדִיגוּם; וְאַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים, וְצָדוּם מֵעַל כָּל-הַר וּמֵעַל כָּל-גִּבְעָה, וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים“ (ירמיהו טז, פסוק טז)
    • "נאמן הצייד לומר זה עוף טמא וזה עוף טהור" (תוספתא/עבודה זרה/ה)
    • ”'יוגבים' - אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה“ (בבלי, מסכת שבתדף כו, עמוד א)
    • ”...משל לצייד ששולה דגים מן הים: משכח זוטרי שקיל, משכח רברבי - שדי זוטרי ושקיל רברבי“ (בבלי, מסכת בבא קמאדף מב, עמוד א)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. ישנה מקבילה בערבית: صَيَّاد (צַיָּאד).

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ציידים