לערך העוסק בפועל שבה-חזרה; ראו לשון זכר שב.

שָׁבָה

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא שבה
שורש וגזרה שׁ־ב־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. תפס והחזיק באדם ומנע את חירותו בדר"כ כחלק מתוצאות מלחמה.
    • ”וְאֶת כָּל חֵילָם וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת“ (בראשית לד, פסוק כט)
    • ”עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם“ (שופטים ה, פסוק יב)

גיזרון

עריכה
  • מן המקרא. שורש קרוב בערבית באותה משמעות سَبَى (הגייה: סַבָּה).

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה