שֶׁבִי עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבי
הגייה* shevi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ב־י/ה
דרך תצורה משקל קֶטִי
נטיות
  1. החזקת פרט בניגוד לרצונו והגבלת יכולת התנועה שלו לאותו מקום בלבד.
    • ”וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד ישֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי.“ (במדבר כא, פסוק א)
    • ”עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים.“ (תהלים סח, פסוק יט)
    • ”וְעוֹד אֲדוֹמִים בָּאוּ וַיַּכּוּ בִיהוּדָה וַיִּשְׁבּוּ-שֶׁבִי.“ (דברי הימים ב׳ כח, פסוק יז)

גיזרון עריכה

  • ערבית: שורש שׂ-בּ-י سبي בהוראה זהה לעברית . אוגריתית: שְׁבִּי šby ארמית: שְׁבָא . מושאל כנראה מן מצרית קדומה: בכתב חרטומים, בהגיית - סְבִּי sbj בהוראת מרד, להתקומם
sbiU39A13

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: שבי
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבי