מַאֲסָרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מאסר
הגייה* maasar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ס־ר
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות ר׳ מַאֲסָרִים; מַאֲסַר־, ר׳ מַאֲסְרֵי־
  1. לשון ימי הביניים כבילה של אדם ונטילת חירותו. עברית חדשה עונש שמוטל על ידי בית משפט אזרחי או צבאי על אזרח או חייל שהורשעו בעבירה פלילית .
    • וְאֶת מַאֲסָרִי חַזֵּק, וְעֵת יֵקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי (פיוט עת שערי רחמים)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מאסר