מעצר
מַעֲצָר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מעצר |
| הגייה* | ma'atsar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־צ־ר |
| דרך תצורה | משקל מַקְטָל |
| נטיות | ר׳ מַעֲצָרִים; מַעֲצַר־, ר׳ מַעַצְרֵי־ |
- שלילת חירותו של אדם לפרק זמן מוגבל, בטרם נשפט, על ידי רשויות אכיפת החוק.
- החשוד ברצח הוחזק במעצר עד לסיום משפטו.
- מניעה מדבר לפרוץ או להתקדם.
פרשנים מפרשים
עריכה- מצודת ציון: מעצר - ענין מניעה כמו ותעצר המגפה (במדבר יז).
