חרות

יש להוסיף לדף זה את הערך: חֲרוּת.

חֵרוּת

לשון חז"ל מצב שבו אדם הוא אדון לעצמו והוא רשאי לפעול כרצונו ללא מגבלות.
- ”חֹמֶר בָּעֲבָדִים מִבַּנָּשִׁים, שֶׁהוּא מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מֵפֵר נִדְרֵי עַבְדּוֹ; הֵפֵר לְאִשְׁתּוֹ, הֵפֵר עוֹלָמִית; הֵפֵר לְעַבְדּוֹ, יָצָא לְחֵרוּת מַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ט, משנה א)
- ”וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת (שמות לב, פסוק טז) אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ב)
- "השעות הטובות של סינדרלה עברו שם למטה במטבח / הייתה לה חירות הדעת, אם נאמר זאת כך" (סינדרלה במטבח, מאת דליה רביקוביץ')
- במדינה דמוקרטית לכל אדם החירות לבטא את דעתו באופן חופשי.

שורש מקביל בערבית. הפועל حَرَّرَ (חרר) שמשמעותו שחרר ושם־העצם حُرِّيَّة (חֻרִּיָּה) שמשמעותו חרות, חופש. וכן מקביל לסורית: ܚܲܪܸܪ (חַרֵר) - שחרר, ܚܹܐܪܘܼܬܵܐ (חִירוּתָא) - חירות, חופש. תיגרינית: ሓራዊ (חרו) – חופשי, בר, ציבורי.
יש המקשרים למילה המקראית "חֹר" בהוראת: 'אציל, נכבד' (במקרא רק ברבים: חֹרִים).

ערך בוויקיפדיה: חירות האדם

ציטוטים בוויקיציטוט: חירות

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חירות

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרות
הגייה^*	charut
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ר־ת
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ חֲרוּתָה, ר׳ חֲרוּתִים, נ"ר חֲרוּתוֹת

שהותיר סימן.
- ”וְהַלֻּחֹת, מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא, חָרוּת עַל־הַלֻּחֹת.“ (שמות לב, פסוק טז)
- החוויה שעברתי חרותה בזכרוני לעולם ועד.