יש להוסיף לדף זה את הערכים: פֵּרֵט, פֶּרֶט.

פָּרַטעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרט
שורש וגזרה פ־ר־ט
בניין פָּעַל (קַל)
  1. (מוזיקה) צבט מיתר בכלי נגינה כדי שירטוט וישמיע צליל.
    • הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר.“ (עמוס ו, פסוק ה)
    • "זֶה כִּנּוֹר דָּוִד בְּיַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ / הַפּוֹרֵט עַל מֵיתָרָיו / כְּטוֹב לִבּוֹ בַּיַּיִן לְעֵת עֶרֶב / מְלַוֶּה הוּא אֶת שִׁירָיו." (כִּנּוֹר דָּוִד, מאת אביהו מדינה)
    • "אני גיטרה / הרוח מנגן עלי / בחילופי עונות / אני גיטרה / מישהו פורט עלי / בחילופי המנגינות." (אני גיטרה, מאת נעמי שמר)
  2. מנה לפרטים
    • ”אִם מִתְקַיֶּמֶת הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם, לָמָּה פָרַט הַכָּתוּב בִּשְׁלֹשָׁה, אֶלָּא לְהַקִּישׁ שְׁלֹשָׁה לִשְׁנַיִם.“ (משנה, מסכת מכותפרק א, משנה ז)
  3. המיר שלם לחלקיו, ע"פ רוב: סכום כסף גדול לסכומים קטנים יותר.
    • ”הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: הֵילָךְ אִסָּר זֶה – בְּעֶשֶׂר תְּאֵנִים שֶׁאָבוֹר לִי, בּוֹרֵר וְאוֹכֵל; בְּאֶשְׁכּוֹל שֶׁאָבוֹר לִי, מְגַרְגֵּר וְאוֹכֵל; בְּרִמּוֹן שֶׁאָבוֹר לִי, פּוֹרֵט וְאוֹכֵל; בְּאַבַטִּיחַ שֶׁאָבוֹר לִי, סוֹפֵת וְאוֹכֵל.“ (משנה, מסכת מעשרותפרק ב, משנה ו)
    • ”פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּשַׁעַר הַזּוֹל – כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ, לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר; כְּמוֹת שֶׁהַשֻּׁלְחָנִי פוֹרֵט, וְלֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף.“ (משנה, מסכת מעשר שניפרק ד, משנה ב)
    • ”אֵין פוֹרְטִין לֹא מִתֵּבַת הַמּוֹכְסִין, וְלֹא מִכִּיס שֶׁל גַּבָּאִין, וְאֵין נוֹטְלִין מֵהֶם צְדָקָה.“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק י, משנה א)
    • הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי: בֵּית שַּׁמַּאי אוֹמְרִים, כָּל הַסֶּלַע מָעוֹת; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שֶׁקֶל כֶּסֶף וְשֶׁקֶל מָעוֹת.“ (משנה, מסכת עדויותפרק א, משנה י)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. קרוב אל השורש פ־ר־ד פרד הפריד.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • תרגום יונתן – דמנגן על פום נבלא
  • רש"י – מנחם חברו עם ”וּפֶרֶט כַּרְמְךָ“ (ויקרא יט, פסוק י) ורואה אני את דבריו, על שום שהמשורר על פי כלי זמר מחתך את הדבור בפרוטרוט, הכל לפי נעימות קול הכלי, להגביה ולהמיך. רפריינ"ט (refraindre‏‏‏‏) בלעז.
  • מצודות דודהפורטים הם המזמרים ע"פ הנבל נגונים יחידים ונפרדים שלא תדמה אחת לחברתה
  • רד"ק – מן ”וּפֶרֶט כַּרְמְךָ“ (ויקרא יט, פסוק י); ובדברי רבותינו ז"ל "פרט וכלל" – הוא עניין היחידות וההִבָּדֵל מן הכלל. רוצה לומר, שאומרים שיריהם על פי הנבל, כל מעלה ומעלה בשיר על פי נגון הנבל, שלא תדמה אחת לאחרת בניגונה. או פירושו: פורטים מיתרי הנבל, כל אחד לפי הניגון. ויש מפרשים פורטים – מעניין פרוטה בדברי רבותינו ז"ל, כלומר: נותנין כל אחד פרוטה למנגן, ויונתן תרגם דמנגן על פום נבלא.
  • מהר"י קראהפורטים פירש דונש עם ”וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט“ (ויקרא יט, פסוק י). ופתרונו שמשברים את הקול להשוותו עם קול הנבל וחושבים שיהא שירם כדוד שהיה משורר מזמורי תהילים בנגינות.
  • ראב"עהפורטים הם שידעו לעשות שירים חתוכים בניגונים בלי חרוז.
  • מלבי"ם – מעניין כלל ופרט בדברי חז"ל שמפרט פרטי הניגון. עמ"ש בתו"ה.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: strum‏, jam‏‏‏‏ (1)
  • אנגלית: detail‏‏‏‏ (2,3)

ראו גםעריכה


השורש פרט
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית חלק קטן מתוך כלל
גזרה גזרת השלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעליםעריכה

פ־ר־ט עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּרַט פּוֹרֵט יִפְרֹט פְּרֹט לִפְרֹט
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִפְרִיט מַפְרִיַט יַפְרִיַט הַפְרֵט לְהַפְרִיט
הֻפְעַל הֻפְרַט מֻפְרָט יֻפְרַט -אין- -אין-
פִּעֵל פֵּרֵט מפָרֵט יפָרֵט פָּרֵט לפָרֵט
פֻּעַל פֹרַט מפֹרָט יפֹרַט -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

פְּרָט אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרט
הגייה* prat
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־ט
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות פְּרַט־; ר׳ פְּרָטִים (בלשון המשנה גם פְּרָטוֹת), פְּרָטֵי־
  1. חלק מדבר מורכב.
    • ” המכונית הנטושה כמעט בדיוק תחתיהם למטה, משולש זוהר מוצב מאחוריה, עצם מוכר היטב וכל פרט בו מוכר: הריפוד, לוח-הבקרה, המאפרה שקצה שבור זה כמה שנים ולא תוקן.“ (שעתיים על הכביש, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
    • ”רק מדיניוּת מעשית אשר פרטיה נובעים מתוך הנחת-יסוד של הכרת השטחים הללו כחלק אינטגראלי של המדינה, עשויה למלא את מרחב הספק שמותיר היעדרה ההכרחי של מדיניות ממשלתית מוצהרת בענין זה.“ (במה מחזיקין, מאת נתן אלתרמן, בפרויקט בן יהודה)
  2. ישות נפרדת מן האחרים בקבוצה, העומדת בפני עצמה.

גיזרוןעריכה

  • כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגום משמעות 1עריכה

תרגום משמעות 2עריכה

מידע נוסףעריכה

  • טעות נפוצה בציבור של ריבוי המילה בסמיכות היא: פִּרְטֵי־. נכון לומר פְּרָטֵי־ כמו ריבוי סמיכות של המילה פְּרָס פְּרָסֵי־.

ראו גםעריכה

פְּרָט בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרט
הגייה* prat
חלק דיבר מילת יחס
מין
-
שורש פ־ר־ט
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. לשון חז"ל כל השאר כן והוא לא; שהעניין הנדון לא חל עליו.
    • ”אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה, שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר תִשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ, פְּרָט לַאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם.“ (משנה, מסכת סוטהפרק ד, משנה א)
    • ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, חַיָּה וְעוֹף אֵינָם מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, פְּרָט לַחַיָּה וְלָעוֹף וְלִבְהֵמָה טְמֵאָה.“ (משנה, מסכת חוליןפרק ח, משנה ד)
    • ”אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, תָּמֵהַּ אֲנִי אִם יִפְטַר בָּהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ; אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר (ויקרא ד, פסוק ) אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ, פְּרָט לַמִּתְעַסֵּק.“ (משנה, מסכת כריתותפרק ד, משנה ג)

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה