(1) מקור הפועל במקרא.קרוב לאכדית: ṣabātu בהוראת: ללכוד, לֶאֱסוֹר. מקביל למילה המקראית צֶבֶת בהוראת: אגודה, ולמילה צְבָת.
(1) ”ויצבט“ (רות ב, פסוק יד) - לשונה של מגילת רות היא בעיקרה לשון המקרא הקלאסית האופיינית לרובדה של עברית קדומה מתקופת בית-ראשון, אולם נראה שכמה מלים וביטויים האופיינים ללשון המשנה כמו 'צבט' לעיל, מעידים הם כי שרבבו בתקופה מאוחרת בהרבה.
