צדה
לערך העוסק בצֵדָה, מזון לדרך; ראו צידה.
- לערך העוסק בצֹדֶה, תופס; ראו צורת העבר-הווה צָד.
- לערך העוסק בצִדָּהּ, הצד שלה; ראו צַד.
צָדָה
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צדה |
| שורש וגזרה | צ־ד־י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא ארב בכוונה להזיק.
- ”אֵין בְּיָדִי רָעָה וָפֶשַׁע וְלֹא חָטָאתִי לָךְ וְאַתָּה צֹדֶה אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ“ (שמואל א׳ כד, פסוק יא)
- לשון המקרא בהשאלה: התכוון להזיק.
גיזרון
עריכהשורש מקראי, מלבד במקומות הנ"ל מופיע בשני מקומות נוספים כשם תואר צדיה. קרוב לשורש צ־י־ד, שהצייד אורב לבעלי חיים ומתכוון להמיתם או לתפשם.