בצק

בָּצֵק א

בצק

עיסה שנוצרת מלישה של קמח ומים ומשמשת להכנת דברי מאפה.
- ”יֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת--כִּי לֹא חָמֵץ: כִּי-גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם-צֵדָה, לֹא-עָשׂוּ לָהֶם.“ (שמות יב, פסוק לט)
- ”וַתֵּלֶךְ תָּמָר, בֵּית אַמְנוֹן אָחִיהָ--וְהוּא שֹׁכֵב; וַתִּקַּח אֶת-הַבָּצֵק ותלוש (וַתָּלָשׁ) וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו, וַתְּבַשֵּׁל אֶת-הַלְּבִבוֹת.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ח)
- בוא נערבב את הקמח והמים ומהבצק שיצא נכין עוגיות.

ערך בוויקיפדיה: בצק

ספר לימוד בוויקיספר: בצק

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בצק

רגל בצקה

תפוח, שהתנפח.
- ”כִּי חַד הַכְּאֵב מְאֹד –– כְּפִי הַמַּאֲכֶלֶת! וְגַם אַפּוֹ בָצֵק וַיֶּאְדַּם כְּרִמוֹן.“ (שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶך וְהַדְּבוֹרָה, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

תפח, התנפח.
- ”וְאַרְבָּעִים שָׁנָה כִּלְכַּלְתָּם בַּמִּדְבָּר, לֹא חָסֵרוּ; שַׂלְמֹתֵיהֶם לֹא בָלוּ, וְרַגְלֵיהֶם לֹא בָצֵקוּ.“ (נחמיה ט, פסוק כא)