תַּפּוּחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תפוח
הגייה* tapuakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש , ת־פ־ח
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות ר׳ תַּפּוּחִים; ס"ר תַּפּוּחֵי־
 
תפוחים מהזן יונתן
  1. פרי מאכל עגול, בשרני ועסיסי, בעל קליפה וחרצנים. לתפוח זנים רבים המעניקים לו טעמים שונים - ממתוק לחמוץ, ולקליפתו מגוון צבעים (ירוק, אדום או צהוב). התפוח הוא סוג ממשפחת הורדיים.
    • ”הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה רִמּוֹן גַּם-תָּמָר וְתַפּוּחַ כָּל-עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ כִּי-הֹבִישׁ שָׂשׂוֹן מִן-בְּנֵי אָדָם.“ (יואל א, פסוק יב)
    • כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.“ (שיר השירים ב, פסוק ג)
    • הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד, הַפַּרְסְקִים וְהַשְּׁקֵדִין, וְהַשִּׁיזָפִין וְהָרִימִין, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.“ (משנה, מסכת כלאיםפרק א, משנה ד)
    • ”וּבַיָרָק, הַקִּשּׁוּאִים וְהַדְּלוּעִים וְהָאֲבַטִּיחִים וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, הַתַּפּוּחִים וְהָאֶתְרוֹגִין, חַיָּבִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים.“ (משנה, מסכת מעשרותפרק א, משנה ד)
    • ”לִבְלְבוּ אַגָּס וְגַם תַּפּוּחַ / עַרְפִלִּים כִּסּוּ אֶת הַנָּהָר / וְקַטְיוּשָׁה אָז יָצְאָה לָשׂוּחַ / אֱלֵי חוֹף תָּלוּל וְנֶהְדָּר.“ (קַטְיוּשָׁה , מאת מיכאיל ואסילייביץ' איסאקובסקי, בתרגום נח פניאל בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • אבי נוהג לקלף את התפוח לפני אכילתו.

גיזרוןעריכה

  • ממצרית: dpḥ. למילה מקבילה בכמה לשונות שמיות, למשל ערבית تُفَّاح (תֻפַּאח), טיגרינית tufaḥ) ቱፋሕ) . קיימת גרסה נוספת לדרך תצורתה של המילה: נ־פ־ח במשקל תַּקְטוּל (תַּנְפּוּחַ -> תַּפּוּחַ). ומכאן, שהשורש ת־פ־ח בגרסה המקובלת עשוי להיות תנייני.
  • מצרית קדומה - תְ-פְּ-הֵה-אֻ (ראו גם: דְפַּחֻ dpḥw) האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' .𐤊. מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה בצורת:
t-p-ḥḥe-u, בהוראת - תפוח [1].
t
p
HW

מידע נוסףעריכה

  • בקרב יהדות מרוקו "תְּפּוחים" - עטרות הכסף של ספרי התורה [2].

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תפוח
  טקסונומיה בוויקימינים: Malus
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תפוח

סמוכיןעריכה

  1. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" - Tepḥu עמוד 832.
  2. משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד