מַפּוּחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מפוח
הגייה* mapuakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־פ־ח
דרך תצורה משקל מַקְטוּל
נטיות ר׳ מַפּוּחִים
 
מפוח של נפחים
  1. לשון המקרא מכשיר או מתקן להזרמת אויר.
    • ”נָחַר מַפֻּחַ מֵאֵשׁ תַּם, עֹפָרֶת לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ.“ (ירמיהו ו, פסוק כט)
    • הנפח מלבה את האש במפוחו.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.מקביל לערבית פהא فاح בהוראת לפזר, להפיץ.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה