לֶחֶם עֹנִי (גם לֶחֶם עָנִי)

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לחם עוני
הגייה* lekhem oni
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרוף
נטיות
  1. (יהדות) מאפה מצה הנאכל בליל הסדר.
    • ”שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי (דברים טז, פסוק ג)
  2. מאפה פשוט וזול מאכל עניים.
    • עיסה שנאפית בקרקע כמו שעושים הערביים שוכני המדברות נקראת אמנם לחם עוני אך ראויה לברכת הלחם (ע"פ בבלי ברכות ל"ח ע"א ורמב"ם ברכות פ"ג ה"ט)

גיזרון

עריכה
  • הביטוי נזכר במקרא פעם אחת. חז"ל נחלקו בשורש המילה עוני דעה אחת מלשון עני ע־נ־ה א ולדיעה אחרת מלשון מענה ע־נ־ה ב מחלוקת שיש לה משמעות פרשנית ואף הלכתית לדוגמה האיסור ללוש את מצת החג בתוספת יין ודבש, או לאפותה כחלוט.

פרשנים מפרשים

עריכה
  • ”לחם עני - פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש. מאי טעמא דרבי עקיבא? - מי כתיב לחם עוני עני כתיב. - ורבי יוסי הגלילי: מי קרינן עני? עוני קרינן. - ורבי עקיבא: האי דקרינן ביה עוני - כדשמואל, דאמר שמואל: לחם עני - לחם שעונין עליו דברים הרבה“ (בבלי, מסכת פסחיםדף לו, עמוד א)
  • בדרך דרש דרשו את המילה כמו און ב אנינות (בבלי פסחים שם)
  • רש"י: לחם שמזכיר את העוני שנתענו במצרים.
  • חזקוני: דרכו של עני כשנותנים לו מעט קמח אין לו כלי להחם בו המים ללושו ולא פנאי להחמיץ אלא בוללו במעט מים צוננין וזורקו בתנור או בכירה.
  • ספורנו: לחם שהיו אוכלים בעוני ושלא היה להם פנאי להשהות עיסתם עד שתחמץ מפני נוגשים אצים
  • מלבי"ם: ור"ש ס"ל שקראם לחם עוני שהיה זכר להענוי כי העבדים היו נותנים להם לחם שלא נתחמץ שקשה להתעכל.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: לחם עוני