מצה
מַצָּה א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מצה |
הגייה* | matsa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | מ־צ־ץ |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות | ר׳ מַצּוֹת; מַצַּת־, ר׳ מַצּוֹת־ |
- לשון המקרא מאפה העשוי מבצק שלא נחמץ. היא נחשבת למאכל יהודי, ובחג הפסח מצווה לאכלה בלבד.
- ”וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.“ (שמות יב, פסוק לט)
- ”בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַפָּסַח חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל.“ (יחזקאל מה, פסוק כא)
- לשון חז"ל עור עשוי למלאכה ולא מעובד.
- ”העושה כיס מעור המצה מן הנייר“ (משנה, מסכת כלים – פרק יז, משנה טו)
- ”שלשה עורות הן, מצה וחיפה ודיפתרא: מצה כמשמעו“ (בבלי, מסכת שבת – דף עט, עמוד א)
גיזרון
עריכה- השורש מ־צ־ץ מתייחס להיות המצה לחם יבש, שנמצצו נוזליו או ש"מוצו נוזליו" (מוצו, משורש מ־צ־י/ה). (אך זהו פירוש דחוק)
- מקבילה ביוונית: mâza) μᾶζα) – לחם שעורים.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אוקראינית: маца (הגייה: matza)
- אנגלית: matzo, matza
- גרמנית: matze
- הולנדית: matse
- טורקית: matsa
- יפנית: マッツァー
- נורווגית: massá
- ספרדית: matzá
- פולנית: maca
- פורטוגלית: pão ázimo, matzá
- צרפתית: matza
- רומנית: pască
- רוסית: маца (הגייה: matza)
- שוודית: matza
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מצה |
ספר לימוד בוויקיספר: מתכון לעוגת מצות לפסח |
טקסט בוויקיטקסט: הקשר בין מצת הפסח לבין מצה שהיא מריבה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצה |
מַצָּה ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מַצָּה |
הגייה* | matsa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | נ־צ־י/ה |
דרך תצורה | משקל מַקְטֵלָה |
נטיות | ר׳ מַצּוֹת; מַצַּת־, ר׳ מַצּוֹת־ |
- לשון המקרא ריב, קטטה.
פרשנים מפרשים
עריכה- מלבי"ם: "מצה היא המריבה הגדולה, בהכאות" (מלבי"ם על משלי יז יט).
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה טקסט בוויקיטקסט: הקשר בין מצת הפסח לבין מצה שהיא מריבה |
- על המילה מַצָּה באתר האקדמיה ללשון העברית
מָצָה
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | מצה |
שורש וגזרה | מ־צ־י/ה, גזרת נחי לי"ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא שתה את כל הנוזלים מדבר מסוים.
- ”אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית.“ (ישעיהו נא, פסוק יז)
- ”פַּרְפַּר, פַּרְפַּר, פֶּרַח חָי, / רֶד-נָא מַהֵר, שֵׁב עָלַי. / רֶד-נָא מַהֵר, מְצֵה וּמְצֵה, / וּמִכּוֹסִי טַל שְׁתֵה.“ (הפרח לפרפר, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת)
תרגום
עריכהראו גם
עריכה
השורש מצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מִצָּה
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | מיצה |
שורש וגזרה | מ־צ־י/ה, גזרת נחי לי"ה |
בניין | פִּעֵל |
- בהשאלה: ניסה את הכול, השתמש בכל האפשרויות, ניצל משהו עד תום.
- מיצינו את כל האפשרויות, לא נותר אלא ללכת לבחירות.
- [טכנולוגיה] הפיק חומר מתוך תערובת חמרים בשיטת המִצוּי.
- [מתמטיקה] צורת הוכחת נוסחה הדרגתית, שאינה סופית אלא שואפת אליו במיצוי האפשרויות.
מקור
עריכה- לשון חז"ל ראו מִצּוּי משרש מקראי.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכה- מֻצָּה (צורת הסביל)
- מִצּוּי
תרגום
עריכה- אנגלית:
ראו גם
עריכה
השורש מצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|