אפיקומן
אֲפִיקוֹמָן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אפיקומן |
| הגייה* | afikoman |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אֲפִיקוֹמָנִים |
- לשון חז"ל חתיכת מצה הנאכלת בסוף סעודת ליל הסדר.
- ”אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק י, משנה ח)
גיזרון
עריכה- מיוונית: epì kômon) ἐπὶ κῶμον) הפירוש המילולי בהוראת: אחר-ההוללות. בכותבם: 'אין מפטירין אחרי הפסח אפיקומן' התכוונו חז"ל: שלא פוטרים את המסובין (מוציאים אותם החוצה לסיבוב חוצות של הוללות) בהתאם למנהגם האלילי של אנשי יוון-העתיקה.
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י ופירושי המשנה , ע"פ - הֲפִיקוּ + מַן.
- בספרות חז"ל (תוספתא ירושלמי בבלי) אפיקומן, מתפרש בשלושה אופנים: כמאכל הנאכל בסוף הסעודה, מיני זמר [1] [2] כלום, ז"א, שום מאכל.
תרגום
עריכה- אנגלית: afikoman, afikomen, after-party
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אפיקומן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצה |
- אילון גלעד, "כך התגנבה לעברית המילה "אֲפִיקוֹמָן"". הארץ, 01/04/2015
הערות שוליים
עריכה- ↑ ראו חנוך אלבק, העורך הראשי של ספרות המשנה שראה באפיקומן ביטוי למשתה שלאחר הסעודה הרווי בשירה וזמר, ביין ובמיני מתיקה
- ↑ המילונאי אברהם אבן שושן מפרש "אפיקומן" - כקינוח או רפרפת, נעוץ בלשון היוונית ועניינו: קינוח סעודה, משתה שהיו עורכים לאחר הסעודה, ואולי אפילו זיקה ל"קומון" היווני האחראי המופקד המיתולוגי על סעודה ותהלוכה". השוו אל השם הלטיני בהגיית קוֹמֶס: (comes) כשם עצם בהוראת: חֶברה, משרת. ומימי הביניים בהוראת: רוזן