שושן
שׁוֹשָׁן עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שושן |
| הגייה* | shoshan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־שׁ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קוֹטְלָן |
| נטיות | ר׳ שׁוֹשַׁנים |
- לשון המקרא פרח יפה שהיו משתמשים בצורתו לעיטורים בעת העתיקה. מקובל לזהותו עם המין שושן צחור (Lilium candidum), והשם משמש גם לכל הסוג (Lilium).
- ”וְעָבְיוֹ טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת-כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן; אַלְפַּיִם בַּת, יָכִיל“ (מלכים א׳ ז, פסוק כו)
- ”לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם, מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים; שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים, נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר.“ (שיר השירים ה, פסוק יג)
- לשון המקרא (משמעות משוערת) כלי נגינה עתיק.
גיזרון עריכה
- 1. משמש במקרא בצורת זכר ונקבה (שׁוֹשַׁנָּה).[1] התרגום הארמי לשיר השירים זיהה עם הפרח ורד (Rosa),[2] וכך עולה ממקורות נוספים בספרות חז"ל. יתכן שזיהוי זה נובע מהפסוק: ”כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת.“ (שיר השירים ב, פסוק ב), כיוון שלורד יש קוצים. הקושי העיקרי עם זיהוי זה שבארץ ישראל לא היו נפוצים מינים יפים של ורדים. תרגום השבעים וראב"ע[3] זיהו עם שושן צחור, וזיהוי זה הוא המקובל כיום.[4]
- השם "שושן" מקביל לשפות שמיות נוספות - אכדית: šūšanu. סורית: ܫܘܼܫܲܢܵܐ (שׁוּשַׁנָא), ערבית: سَوْسَن (סַוְסַן). ראב"ע גזר מהמספר שש, מכיוון שהפרח בעל ששה עלי כותרת. הצעה אחרת גורסת שמקור המילה ממצרית: zšn (זֶשֶׁן) בהוראת: שושנת מים (Nymphea),[5] להלן הירוגליף:
ובמילונו של האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מופיע בהגיית: senshen, מושאל לקופטית: ϣⲱϣⲉⲛ (שׁוֹשֶׁן).[6]
- 2. נ"ה טור סיני טען ששני השימושים זהים, ומדובר בקנה גומא (Cyperus), שיש לו פרח נאה וגם משמש לכתיבה. הוא תמך זיהוי זה בהקבלה לסורית: ܫܝܼܫܢܵܐ (שִׁישְׁנָא) בהוראת: בוציץ. ולפי זה בפסוקים לעיל מספר תהלים השושן הוא אמצעי הכתיבה של המזמורים.[7] אחרים דחו פירוש זו בטענה שאין סיבה לציין את אמצעי הכתיבה של המזמור, דבר שלא נמצא במזמורים אחרים.[8] לדעת מפרשים רבים השושן המופיע בספר תהילים משמש בהוראת: סוג כלי נגינה קדום. יש שהציעו שהכלי נקרא כך בגלל צורתו הדומה לפרח השושן[9], או בגלל שיש לו ששה מיתרים, או משום שמקורו מהעיר שׁוּשַׁן. [10] בנימין מזר הציע לזהות את כלי הנגינה ע"פ תבליט מארץ שומר המקראית בו מופיע כלי נענוע שצורתו מוט ארוך שבקצה שני שרביטים קצרים, עטורי ששה עלים, וע"י נענוע המוט העלים מכים זה בזה.[11]
מילים נרדפות עריכה
ראו גם עריכה
תרגום עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: שושן (סוג)- האקדמיה ללשון העברית, שושן ושושנה, 19/08/2021.
הערות שוליים עריכה
- ↑ ראו לדוגמא החילוף בין מלכים א ז,כו לדברי הימים ב ד,ה.
- ↑ תרגום שיר השירים ב, א.
- ↑ שניהם בפירוש לשיר השירים ב, א.
- ↑ ראו: יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי, רמת גן תשכ"ו, עמ' 234–241.
- ↑ James Peter Allen, Middle Egyptian: An Introduction to the Language and Culture of Hieroglyphs, 2nd edition, Cambridge: Cambridge University Press, 2010, page 277.
- ↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E.A Wallis Budge,1920 pp. 608.
- ↑ נ"ה טור סיני, הלשון והספר ב' עמ' 31; הערת העורך במילון אליעזר בן יהודה, בערך 'שושן', עמ' 7002.
- ↑ א' כשר, ה'שושן', סיני מה,ח תשי"ט, עמ' נט-ס.
- ↑ מצודת ציון
- ↑ א' כשר, שם.
- ↑ ב' מזר, פני עולם המקרא, ??. מובא אצל כשר שם.
שׁוּשָׁן עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שושן |
| הגייה* | shushan |
| חלק דיבר | שם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | ס׳ שׁוּשַׁן־ |
- לשון המקרא עיר עתיקה, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל, אשר היתה עיר בירה בממלכת עילם ובאימפריה האחמנית.
- ”הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה.“ (אסתר ג, פסוק טו)
- ” וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַיְהִי בִּרְאֹתִי וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי.“ (דניאל ח, פסוק ב)
גיזרון עריכה
- מעילמית: 𒀸𒋗𒐼𒀭 (שׁוּשַׁן)[1].
נגזרות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: Susa
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: שושן (עיר) |