גתית

גִּתִּית

לשון המקרא מונח מוזיקלי שפירושו אינו ברור; יש המייחסים את המונח לכלי מיתר דמוי נבל, לכינוי של שיר פועלים של דורכי ענבים בגת או לכינוי למזמורים שנועדו לשירה בבית המקדש.^{[סמ׳ 1]}
- ”לַמְנַצֵּחַ עַל־הַגִּתִּית; מִזְמוֹר לְדָוִד.“ (תהלים ח, פסוק א)
שם פרטי לנקבה.

המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא, בפסוק לעיל, בתהלים פא, פסוק א ובתהלים פד, פסוק א.
במילון Brown-Driver-Briggs המילה מובאת תחת השורש י־ג־ן.^{[סמ׳ 1]}

ערך בוויקיפדיה: גיתית (כלי נגינה)