בירה

בִּירָה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בירה
הגייה*	bira
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ בִּירוֹת; בִּירַת־, ר׳ בִּירוֹת־ [1]

הכנסת, בית המחוקקים של ישראל, יושבת בבירה ירושלים.

בניין גדול

שרידי המצודה במגדל דוד.

1. עברית חדשה עיר מרכזית במדינה, שבה נמצאים רוב מרכזי השלטון. היא בדרך כלל היא גם מקום מושבן של שגרירויות ונציגויות רשמיות אחרות.

   • רוב מדינות העולם אינן מכירות בירושלים כבירת ישראל ולכן שגרירויותיהן מצויות דווקא בתל אביב.

2. לשון חז"ל מגדל, בניין גדול שיש בו דירות או אגפים רבים.

   • ”וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כׇּל הַמִּקְדָּשׁ כּוּלּוֹ קָרוּי ״בִּירָה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי“ (בבלי, מסכת יומא – דף ב, עמוד א)
   • ”המוכר בית לחבירו בבירה גדולה, אע"פ שמצר לו מצרים החיצונים - מצרים הרחיב לו“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף סא, עמוד ב)
   • "משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה' אחת דולקת. אמר: 'תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג?'. הציץ עליו בעל הבירה ואמר: 'אני בעל הבירה'" ילקוט שמעוני, פרשת לך לך, רמז סב

3. לשון המקרא מצודה, מבנה מבוצר ^[2].

   • ”וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים“ (אסתר ב, פסוק ג)
   • ”כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה לְשִׁבְתּוֹ בֵּית / חוֹמוֹת וְהוּא נִבְצָר בְּתוֹךְ בִּירוֹת / אֵיכָה יְהִי יָכוֹל לְהִתְעַלֵּם / מֵחֵץ שְׁאוֹן הַמָּוְתָה בִּירוֹת“ (ספר הענק, מאת יהודה אלחריזי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• אכדית bīrtu, "מצודה"‏ ←‏ ארמית בִּירָתָא‏ ←‏ עברית בִּירָה‏ ^[3].

צירופים

• עיר בירה

מילים נרדפות

• מטרופולין, עיר בירה (1)
• בירנית, מבצר, מצודה (3)
• ארמון

תרגום

   עיר מרכזית

אורדו: دارالخلافہ‏‏‏‏ איטלקית: capitale‏, capoluogo‏‏‏‏ אנגלית: capital‏, capital city‏‏‏‏ אסטונית: pealinn‏‏‏‏ גרמנית: Hauptstadt‏, Kapitale‏‏‏‏ הולנדית: hoofdstad‏‏‏‏ הודית: राजधानी‏‏‏‏ טורקית: başkent‏‏‏‏ יוונית: πρωτεύουσα‏‏‏‏ יפנית: 首都‏‏‏‏ מרטהי: राजधानी‏‏‏‏ סינית: 首都‏‏‏‏ ערבית: عاصمة‏‏‏‏ פולנית: stolica‏‏‏‏ פינית: pääkaupunki‏‏‏‏ צרפתית: capitale‏‏‏‏ קוריאנית: 수도‏, 서울‏‏‏‏ רומנית: capitalã‏‏‏‏ רוסית: столица‏‏‏‏ שוודית: huvudstad‏‏‏‏

   מבצר

איטלקית: fortezza‏‏‏‏ אנגלית: fortress‏, stronghold‏, citadel‏, acropolis‏‏ בולגרית: крепост‏‏‏‏ גרמנית: Festung‏‏‏‏ דנית: fæstningsværk‏‏‏‏ הולנדית: vesting‏‏‏‏ יפנית: 要塞‏‏‏‏ נורווגית: festning‏‏‏‏ סינית: 要塞‏‏‏‏ סלובנית: fortifikacija‏‏‏‏ ספרדית: fortificación‏‏‏‏ פולנית: fortyfikacja‏‏‏‏ פורטוגלית: fortaleza‏‏‏‏ צ'כית: pevnost‏‏‏‏ צרפתית: fortification‏‏‏‏ רוסית: фортификация‏‏‏‏

מידע נוסף

• לפי המחקר המודרני ובניגוד לדעה הרווחת, כאשר נכתב במקרא "שׁוּשַׁן הַבִּירָה" אין מדובר בבירה כמשמעותה כיום אלא באזור מבוצר. ^[4]

ראו גם

• בניין
• ביצורים
• טירה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עיר בירה

ערך בוויקיפדיה: מבצר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערי בירה

הערות שוליים

1. ↑  במקרא מופיעה רק צורת הריבוי בִּירָנִיּוֹת, המושפעת כנראה מהצורה המקבילה באכדית, birānātu (וראו בעניין זה האטימולוגיה לעיל). כיום צורת ריבוי זו משמשת במילה בירנית בלבד.
2. ↑  בפרק אחד במקרא נראה על פי ההקשר שהכוונה דווקא למקדש: "שְׁלֹמֹה בְנִי אֶחָד בָּחַר בּוֹ אֱלֹהִים נַעַר וָרָךְ וְהַמְּלָאכָה גְדוֹלָה כִּי לֹא לְאָדָם הַבִּירָה כִּי לַה' אֱלֹהִים" (דברי הימים א, כט, א) (כך גם בפסוק יט בהמשך הפרק).
3. ↑  קדרי, מנחם־צבי. "מילון העברית המקראית", הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, 2006
   Delitzsch, Friedrich. "The Hebrew Language Viewed in the Light of Assyrian Research", p. 22, Williams and Norgate, 1883
   Kaufman, Stephen A. "The Akkadian Influences on Aramaic", p. 44, University of Chicago, 1974
4. ↑  קדרי, מנחם־צבי. שם.
   Gesenius, Heinrich Friedrich Wilhelm; Tregelles, Samuel Prideaux. "Gesenius' Hebrew and Chaldee Lexicon to the Old Testament", Baker Book House, 1990
   Brown, Francis; Driver, Samuel; Briggs, Charles. "The Brown-Driver-Briggs Hebrew and English Lexicon", Hendrickson Publishers, 1996

בִּירָה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בירה
הגייה*	bira
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ בִּירוֹת; בִּירַת־, ר׳ בִּירוֹת־

כוס בירה.

1. שם קיבוצי לכמה משקאות אלכוהוליים המיוצרים באמצעות התססת פחמימות מבוססות עמילן. הפחמימות הנפוצות ביותר בהקשר זה הן דגנים (ובייחוד שעורה), אך נעשה שימוש גם בצמחים אחרים.

   • הבירה היא אחד המשקאות העתיקים בעולם, ונמצאו לה עדויות כתובות מהאלף השביעי לפני הספירה.
   • "את ואני ובירה מכבי" היה סלוגן שליווה בשנות השמנים את מסע הפרסום של המותג הישראלי

גיזרון

1. במרוצת השנים הוצעו סברות רבות למקור המילה, אך עד היום הוא נותר לא ברור ושנוי במחלוקת ^[1]. כפי שמעיד סעיף התרגומים, המילה משותפת לשפות רבות. לעברית היא הגיעה כנראה מאנגלית (beer) או מגרמנית (Bier)‏ ^[2]. המקור יכול להתיחס ללטינית ולמילה biber מלשון Beverage, משקה.

• בתקופת המקרא כונתה "שיכר" . ”תְּנוּ-שֵׁכָר לְאוֹבֵד“ (משלי לא, פסוק ו)

צירופים

• מבשלת בירה

תרגום

   משקאות אלכוהוליים

אוקראינית: пиво‏‏‏‏ איטלקית: birra‏‏‏‏ אינדונזית: bir‏‏‏‏ איסלנדית: bjór‏‏‏‏ אלבנית: birra‏‏‏‏ אנגלית: beer‏‏‏‏ אסטונית: õlu‏‏‏‏ אספרנטו: biero‏‏‏‏ בולגרית: бира‏‏‏‏ בוסנית: pivo‏‏‏‏ בסקית: garagardo‏‏‏‏ ברטונית: bier‏‏‏‏ גליסית: cervexa‏‏‏‏ גרמנית: Bier‏‏‏‏ דנית: øl‏‏‏‏ הולנדית: bier‏‏‏‏ הונגרית: sör‏‏‏‏ וולשית: cwrw‏‏‏‏ ויאטנמית: bia‏‏‏‏ טורקית: bira‏‏‏‏ יוונית: μπύρα‏‏‏‏ יידיש: ביר‏‏‏‏ יפנית: ビール‏‏‏‏ כורדית: bîra‏‏‏‏ לוקסמבורגית: béier‏‏‏‏ לטבית: alus‏‏‏‏ לטינית: cervisia‏‏‏‏ ליטאית: alus‏‏‏‏ מלאית: bir‏‏‏‏ מקדונית: пиво‏‏‏‏ נורווגית: øl‏‏‏‏ סווהילית: bia‏‏‏‏ סינית: 啤酒‏‏‏‏ סלובנית: pivo‏‏‏‏ סלובקית: pivo‏‏‏‏ ספרדית: cerveza‏‏‏‏ ערבית: بيرة‏, جعة‏‏‏‏ פולנית: piwo‏‏‏‏ פורטוגלית: cerveja‏‏‏‏ פינית: olut‏‏‏‏ פרסית: آبجو‏‏‏‏ צ'כית: pivo‏‏‏‏ צרפתית: bière‏‏‏‏ קוריאנית: 맥주‏‏‏‏ קטלנית: cervesa‏‏‏‏ קרואטית: pivo‏‏‏‏ רומנית: bere‏‏‏‏ רוסית: пиво‏‏‏‏ שוודית: öl‏‏‏‏ תאילנדית: เบียร์‏‏‏‏

ראו גם

• אלכוהול
• באר
• בישול
• מבשלה
• פאב

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: בירה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בירה

הערות שוליים

1. ↑  Oxford English Dictionary (20 Volumes, Second Edition), Oxford University Press, 1989
2. ↑  Klein, Ernest. "A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language", University of Haifa, 1987

משקאות חריפים