באר

יש להוסיף לדף זה את הערך: בָּאֵר.

בְּאֵר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	באר
הגייה^*	be'er
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ב־א־ר
דרך תצורה	משקל קְטֵל
נטיות	ר': בְּאֵרוֹת, נ"י: בְּאֵר־, נ"ר: בֶּאֱרוֹת־, כ': בְּאֵרוֹ, בְּאֵרִי, בֶּאֱרוֹתֵיהֶם

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

בור באדמה המיועד לאגירת מי גשמים, או להעלאת מי תהום, לצרכי שתיה והשקייה.
- ”וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם...“ (בראשית כא, פסוק יט)
- ”וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים...“ (בראשית כט, פסוק ב)
- ”בְּאֵר בַּשָּׂדֶה חֲפָרוּהָ רוֹעִים / וְעֶדְרֵי זָרִים יְעַטְּרוּהָ.“ (באר בשדה, מאת עמנואל זמיר בזֶמֶרֶשֶׁת)
בהשאלה מן (1): בור באדמה בו נאגר דבר מה כגון נפט.
- חברת הנפט האיטלקית מצאה באר ענקית של נפט.

מצוי גם בצורה היחידאית "ביר" ”כְּהָקִיר בור (בַּיִר) מֵימֶיהָ, כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ; חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל-פָּנַי, תָּמִיד--חֳלִי וּמַכָּה“ (ירמיהו ו, פסוק ז)
המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל ערבית: بِئْر (בִּאְר), ארמית: ܒܐܪܐ (בארא) פיניקית: שמה של העיר ביירות נגזר מן השורש השמי ב-א-ר, נקבה בלשון רבים. לפיכך הפירוש המילולי לשמה של ביירות בעברית: בארות.
האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף המופיעה במצבת ישראל , בצורת "בְּארדט" , "begarthȧt" אותה הוא שייך בטעותו להוראת "מערה", אולם כפי שניתן להיווכח מדובר כנראה בתיבת - "בּארוֹת" ^[1].

לימד דבר קשה להבנה. הביא להבנה של דבר קשה וסתום.
- ”בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב; הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר.“ (דברים א, פסוק ה)
- ”וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת – בַּאֵר הֵיטֵב.“ (דברים כד, פסוק ח)
- ”וַיַּעֲנֵנִי יְהוָה, וַיֹּאמֶר; כְּתוֹב חָזוֹן, וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת – לְמַעַן יָרוּץ, קוֹרֵא בוֹ.“ (חבקוק ב, פסוק ב)

המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא, בפסוקים לעיל. הצירוף האכדי שהגייתו: מָאר-בַּאַרֻ (mār bārū) בהוראת "מעמד הכהנים" (כנראה משום יכולתם לבאר את הכתובים).

↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 227, "beṭṭka"