גשם
יש להוסיף לדף זה את הערך: גָּשַׁם.
גֶּשֶׁם א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גשם |
| הגייה* | geshem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־שׁ־ם א |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־ |
- אחד המשקעים, טיפות מים היורדים ארצה מן העננים.
- ”וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.“ (ויקרא כו, פסוק ד)
- ”וַיְהִי עַד־כֹּה וְעַד־כֹּה – וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ, וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל...“ (מלכים א׳ יח, פסוק מה)
- ”...וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ, גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ.“ (יחזקאל לד, פסוק כו)
- ”נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן; אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת־שָׁקֶר.“ (משלי כה, פסוק יד)
- ”כִּי־הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר; הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.“ (שיר השירים ב, פסוק יא)
- ”בְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים וְצִמֵּחוּ, אִם הָיוּ הֶעָלִין שֶׁלָּהֶם שְׁחוֹרִין, אֲסוּרִין; הוֹרִיקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ו, משנה ג)
- ”וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם (מִיָּד), מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ג, משנה א)
- ”מֵי שְׁפִיכוֹת שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶן מֵי גְשָׁמִים, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ב, משנה ג)
- בהשאלה: שטף, כמות גדולה מאוד הבאה בבת אחת.
- ”'הנותן בשעת הצורך, נותן פי שנים' – יאמרו הבריות והצדק אתם; ופי שנים איפוא תגדל זכות ארבעת הרועים, אשר המטירו עלינו את גשם הנדבות ביום שרב וחורב בגן עדן הספרות.“ (על אודות ה'שולחן ערוך', מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא שם פרטי לזכר.
גיזרון
עריכה- השוואה ללשונות אחרות: בערבית: "שַׂגַ'מַ" פירושה נזל. ההקבלה מראה שבמעבר בין הלשונות, המלה עברה תהליך של שיכול עיצורים (כמו: ברך-רוכבה, זנק-נזק, חגר-רג'ח, חסל-לחס, חרצובה-חצ'רב וכולי).
הערה
עריכה- שומרית: גִישַׁשֲׂם Gišsam היה התגשמות אל-הפירות.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה תרגום
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: גשם |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גשם |
ׁגֶּשֶׁם ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גשם |
| הגייה* | geshem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־שׁ־ם ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־ |
- לשון ימי הביניים גוף, חומר, עצם.
- ”וְהַשְּׁלֵמוּת: אִם שְׁלֵמוּת לַגֶּשֶׁם, וְאִם שְׁלֵמוּת לְעֶצֶם אֵינוֹ גֶשֶׁם, וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת לַגֶּשֶׁם. וְהַגֶּשֶׁם: אִם טִבְעִי,וְאִם מְלָאכוּתִי, וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת לְגֶשֶׁם טִבְעִי.“ (ספר הכוזרי, מאמר חמישי, פסוק יב)
גיזרון
עריכה- מחידושי התיבונים. המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: גִּשְׁמָא או ܓܽܘܫܡܳܐ (גּוּשְׁמָא), ערבית: جِسْم (גִ'סְם).
מידע נוסף
עריכה- ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל (ישעיהו מד, יד) אבן עזרא: גשם - גוף גם כן תרגום ארמית גם בלשון קדר.
- דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן (דניאל ג, כז) רש"י: גשמהון - גופן בלשון ארמי.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה
 | מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש או שהוא חסר סעיף מהותי כגון ניתוח דקדוקי. קראו על כתיבת ערכים בוויקימילון וראו כיצד אתם יכולים לסייע ולתרום לערך זה. |
גֻּשַׁם
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גושם |
| שורש וגזרה | ג־ש־ם א |
| בניין | פֻּעַל |
- שירד עליו גשם, והתנקה.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה
| השורש גשם א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||