מַלְקוֹשׁ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלקוש
הגייה* malkosh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ק־שׁ
דרך תצורה משקל מַקְטוֹל
נטיות ר׳ מַלְקוֹשִׁים
  1. הגשם האחרון שיורד בחורף, לקראת עונת האביב.
    • ”וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ (דברים יא, פסוק יד).
    • ”ה' אֱלֹקֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם וירה יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ“ (ירמיהו ה, פסוק כד).
    • ”וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ“ (הושע ו, פסוק ג).

גזרון עריכה

  • מקור המילה במקרא. מן לוח גזר מתברר כי טרם נוהגו שמות החודשים העבריים עפ"י שמות בבליים, קרוי היה חודש שבט, בשם - ירחו לקש שנחשב לחודש המלקוש המוקדש לאיסוף הפירות או התבואה [1]. ”וְכֶרֶם רָשָׁע יְלַקֵּשׁוּ (איוב כד, פסוק ו). בעברית של לשון ימי הביניים מופיע גשם המלקוש בהוראה מושאלת: 'גשם-לֶקֶש'.

ניגודים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: מלקוש

הערות שוליים עריכה

  1. השוו מן פרסית 'לֵק' لیك בהוראת מידת משקל עבור תאנים שנזרעו לקראת סוף תקופת הזריעה.