אפיל

אָפִיל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אפיל
הגייה*	afil
חלק דיבר	שם־עצם ושם־תואר
מין	זכר
שורש	א־פ־ל
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	בעיקר רווחת צורת הנקבה: אֲפִילָה, אֲפִילוֹת

1. שם־עצם תוצרת חקלאית שאחרה לבוא או להבשיל.

   • ”וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, לֹא נֻכּוּ: כִּי אֲפִילֹת, הֵנָּה“ (שמות ט, פסוק לב)
   • ”אוכלין על הירק מן האפיל על הבכיר מן הרחוק על הקרוב הותר מקום אחד הותרו כל המקומות“ (תוספתא, מסכת שביעית – פרק ד, הלכה יד)
   • {{צט/רבה|אם זרעתה בבכיר זרע באפיל שאין את יודע איזה מהם בידך מתקיים אם שלבכיר אם שלאפיל כי אינך יודע אי זה יכשר|בראשית|סא

2. שם־תואר הכולל או המתייחס לאפילות.

   • שהיתה השנה אפילה ואין הצמחים ניכרין.

מילים נרדפות

• לקש
• סְיָף

ניגודים

• בכיר

תרגום

• אנגלית: late in the season‏‏‏‏
• צרפתית: récolte tardive‏‏‏‏

ראו גם

• האפיל (ב)