פתיחת התפריט הראשי

אָפִילעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפיל
הגייה* afil
חלק דיבר שם־עצם ושם־תואר
מין זכר
שורש א־פ־ל
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות בעיקר רווחת צורת הנקבה: אֲפִילָה, אֲפִילוֹת
  1. שם־עצם תוצרת חקלאית שאחרה לבוא או להבשיל.
    • "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, לֹא נֻכּוּ: כִּי אֲפִילֹת, הֵנָּה" (שמות ט, לב)
    • ”אוכלין על הירק מן האפיל על הבכיר מן הרחוק על הקרוב הותר מקום אחד הותרו כל המקומות“ (תוספתא, מסכת שביעיתפרק ד, הלכה יד)
    • {{צט/רבה|אם זרעתה בבכיר זרע באפיל שאין את יודע איזה מהם בידך מתקיים אם שלבכיר אם שלאפיל כי אינך יודע אי זה יכשר|בראשית|סא
  2. שם־תואר הכולל או המתייחס לאפילות.
    • שהיתה השנה אפילה ואין הצמחים ניכרין.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה