אפיל

לערך העוסק באַפִּיל, פועל בעתיד; ראו צורת העבר, הִפִּיל.

יש להוסיף לדף זה את הערך: אַפִּיל.

אָפִיל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אפיל
הגייה^*	afil
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	א־פ־ל
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	נ׳ אֲפִילָה, ר׳ אֲפִילִים, נ"ר אֲפִילוֹת

[חקלאות] שאיחר לצמוח לעומת שאר התבואה.
- ”וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, לֹא נֻכּוּ; כִּי אֲפִילֹת, הֵנָּה.“ (שמות ט, פסוק לב)
- ”אוכלין על הירק מן האפיל על הבכיר מן הרחוק על הקרוב הותר מקום אחד הותרו כל המקומות“ (תוספתא, מסכת שביעית – פרק ד, הלכה יד)
- ”אִם זָרַעְתָּ בְּבָכִיר זְרַע בְּאָפִיל, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ יֻכְשַׁר, אִם שֶׁל אָפִיל אִם שֶׁל בָּכִיר, וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים.“ (בראשית רבה, פרשה סא, סימן ג)
- שהיתה השנה אפילה ואין הצמחים ניכרין.

(1) שורש א-פ-ל מגיע מאכדית ומצוי בשמו הפרטי של אשורבניפל . באכדית תיבת אפּלי (apli) בהוראת יורש. לפיכך שמו אשור-בני-אפלי בהוראת: אשור-יוצרת-היורש. שורש א-פ-ל מופיע גם בשמו המקראי של תגלת פלאסר ששובש מן השם: תֻכֻּלית-אפּיל-אֲשֶרה (tukultī-apil-ešarra) בהוראת: 'האיש-שלי-המועדף-יורש-אשרה'