יורה
יוֹרֶה א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יורה |
| הגייה* | yore |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ר־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | |
גיזרון
עריכה- מוצפן בספר יואל בצורה המשובשת - "מורה לצדקה": ”וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן“ (יואל ב, פסוק כג) - וכנראה שהכוונה מרמזת למורה הצדק.
פרשנים מפרשים
עריכה- ”יורה - שמוֹרה את הבריות להטיח גגותיהן, ולהכניס את פירותיהן, ולעשות כל צרכיהן.“ (בבלי, מסכת תענית – דף ו, עמוד א). כלומר, המילה יוֹרֶה משורש י־ר־ה במובן הקשור במושג הורה,בימי קדם נתקשר בהוראת גזרון הפועל "ירה" קרי גשם שעלול להפיל את האבן (גג) או מרסיסיו על יושביו . היורה, הגשם הראשון, מלמד להתארגן לקראת החורף, לשים טיח בגגות, לסתום את נקודות התורפה הרטובות שדרכם יטפטפו הגשמים לבית - התראה ראשונה לקראת החורף. אבן־עזרא (בפירושו לדברים יא, פסוק יד) מפרש את המילה גם כן משורש זה אך במשמעות הקשורה במילה מורה: "יורה - גשם שיורה על שנה טובה, והוא בתחלת השנה."
- ”שמרוֶה את הארץ ומשקה עד התהום, שנאמר (תהלים סה, פסוק יא): תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ, בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ“ (בבלי, מסכת תענית – דף ו, עמוד א). כלומר, יורה משורש ר־ו־ה - שמרוֶה את התלמים המצפים למטר. כך מפרשים גם רש"י ומצודת ציון את המילה בפירושם לתנ"ך.
- ”יורה - שיורד בנחת ואינו יורד בזעף“ (בבלי, מסכת תענית – דף ו, עמוד א). כלומר, יורה משורש י־ר־ה, מלשון ”יָרֹה יִיָּרֶה“ (שמות יט, פסוק יג), כיריית חץ שאינו מחטיא את המטרה, כדברי רש"י (שם): "שהולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן".
ניגודים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: יורה (גשם) |
יוֹרֶה ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יורה |
| הגייה* | yore |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ר־י/ה א |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | ר׳ יוֹרִים; נ׳ יוֹרָה |
- המשתמש בכלי נשק הפולט חצים, קליעים, פגזים וכיוצא באלה.
- ”וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה עַל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מִן-הַיּוֹרִים.“ (דברי הימים א׳ י, פסוק ג)
- ”וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד.“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק כג)
גיזרון
עריכה- בינוני מן הפועל ירה. ”לֹא תִֿגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה?“ (שמות יט, פסוק יג)
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: shooter
ראו גם
עריכה
| השורש ירה א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
יוֹרָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יורה |
| הגייה* | yora |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ יוֹרוֹת; יוֹרַת־, ר׳ יוֹרוֹת־ |
- סיר גדול.
- ”הַנּוֹתֵן צֶמֶר לַצַּבָּע, וְהִקְדִּיחַתּוּ יוֹרָה, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ט, משנה ד)
- ”הֵעִיד מְנַחֵם בֶּן סִגְנַאי עַל מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים שֶׁהוּא טָמֵא, וְשֶׁל צַבָּעִים שֶׁהוּא טָהוֹר.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ז, משנה ח)
- ”נִטְּלָה הָאֶמְצָעִית, אִם יָכֹל לִשְׁפּוֹת עָלֶיהָ יוֹרָה גְדוֹלָה, טְמֵאָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ו, משנה ג)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהיוּרָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יורה |
| הגייה* | yura |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- התור השני בעידן המזוזואיקון, בלוח הזמנים הגאולוגי. החל לפני כ־208 מיליון שנה ותם לפני כ־145 מיליון שנה, עם תחילת תור הקרטיקון. נחלק לשלוש תקופות: מלם, דוגר וליאס.
גיזרון
עריכה- נקרא על שם הרי היורה (Jura) אשר בין צרפת לשוויץ, שבהם נחקרו לראשונה סלעים בני הזמן המוגדר.
תרגום
עריכה- אנגלית: Jurassic