יוֹרֶה א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יורה
הגייה* yore
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ר־י/ה
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות
  1. הגשם הראשון בכל חורף בישראל.
    • ”וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ.“ (דברים יא, פסוק יד)
    • האדמה היבשה ייחלה לבוא היורה, אך זה בושש לבוא.

גיזרון עריכה

  • מוצפן בספר יואל בצורה המשובשת - "מורה לצדקה": ”וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן“ (יואל ב, פסוק כג) - וכנראה שהכוונה מרמזת למורה הצדק.

פרשנים מפרשים עריכה

בתלמוד מוזכרת ברייתא שדורשת את המילה יוֹרֶה בשלוש דרכים:

  1. ”יורה - שמוֹרה את הבריות להטיח גגותיהן, ולהכניס את פירותיהן, ולעשות כל צרכיהן.“ (בבלי, מסכת תעניתדף ו, עמוד א). כלומר, המילה יוֹרֶה משורש י־ר־ה במובן להורות,בימי קדם נתקשר בהוראת גזרון הפועל "ירה" קרי גשם שעלול להפיל את האבן (גג) או מרסיסיו על יושביו . היורה, הגשם הראשון, מלמד להתארגן לקראת החורף, לשים טיח בגגות, לסתום את נקודות התורפה הרטובות שדרכם יטפטפו הגשמים לבית - התראה ראשונה לקראת החורף. אבן־עזרא (בפירושו לדברים יא, פסוק יד) מפרש את המילה גם כן משורש זה אך במשמעות שונה: "יורה - גשם שיורה על שנה טובה, והוא בתחלת השנה."
  2. ”שמרוֶה את הארץ ומשקה עד התהום, שנאמר (תהלים סה, פסוק יא): תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ, בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ“ (בבלי, מסכת תעניתדף ו, עמוד א). כלומר, יורה משורש ר־ו־ה - שמרוֶה את התלמים המצפים למטר. כך מפרשים גם רש"י ומצודת ציון את המילה בפירושם לתנ"ך.
  3. ”יורה - שיורד בנחת ואינו יורד בזעף“ (בבלי, מסכת תעניתדף ו, עמוד א). כלומר, יורה משורש י־ר־ה, מלשון ”יָרֹה יִיָּרֶה“ (שמות יט, פסוק יג), כיריית חץ שאינו מחטיא את המטרה, כדברי רש"י (שם): "שהולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן".

ניגודים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: יורה (גשם)

יוֹרֶה ב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יורה
הגייה* yore
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ר־י/ה א
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ יוֹרִים; נ׳ יוֹרָה
  1. מי שמשתמש בכלי נשק הפולט חצים, קליעים, פגזים וכיוצא באלה.
    • ”וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה עַל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מִן-הַיּוֹרִים.“ (דברי הימים א׳ י, פסוק ג)
    • ”וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד.“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק כג)

גיזרון עריכה

  • בינוני מן הפועל ירה.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש ירה א

השורש י־ר־ה א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו .

נטיות הפעלים עריכה

י־ר־ה א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָרָה יוֹרֶה יִירֶה יְרֵה לִירוֹת
נִפְעַל נוֹרָה נוֹרֶה יִיָּרֶה הִיָּרֵה לְהִיָּרוֹת
הִפְעִיל הוֹרָה (ארכאי) מוֹרֶה יוֹרֶה הוֹרֵה לְהוֹרוֹת
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

יוֹרָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יורה
הגייה* yora
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ יוֹרוֹת; יוֹרַת־, ר׳ יוֹרוֹת־
  1. סיר גדול.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

יוּרָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יורה
הגייה* yura
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. התור השני בעידן המזוזואיקון, בלוח הזמנים הגאולוגי. החל לפני כ־208 מיליון שנה ותם לפני כ־145 מיליון שנה, עם תחילת תור הקרטיקון. נחלק לשלוש תקופות: מלם, דוגר וליאס.

גיזרון עריכה

  1. נקרא על שם הרי היורה (Jura) אשר בין צרפת לשוויץ, שבהם נחקרו לראשונה סלעים בני הזמן המוגדר.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה