ערך זה עוסק בכלי הבישול. לערך העוסק בקוץ; ראו סִירָה.
יש להוסיף לדף זה את הערך: סִיֵּר.

סִיר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סיר
הגייה* sir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־י־ר
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ סִירִים וגם סירוֹת
  1. לשון המקרא כלי קיבול המשמש לבישול מזון, בדרך כלל על גבי כיריים או גזיה.
    • ”[...] וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה.“ (ירמיהו א, פסוק יג)
    • ”כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל וְגַם זֶה הָבֶל.“ (קהלת ז, פסוק ו)
    • ”וְהָיָה כָּל סִיר בִּירוּשָׁלַ‍ִם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם [...]“ (זכריה יד, פסוק כא)
  2. לשון המקרא בהשאלה מן (1): כלי פולחן המשמש לעבודת הקודש במקדש.
    • ”וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.“ (שמות כז, פסוק ג)
    • ”בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ עַל־מְצִלּ֣וֹת הַסּ֔וּס קֹ֖דֶשׁ לַיהוָ֑ה וְהָיָ֤ה הַסִּירוֹת֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה כַּמִּזְרָקִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ“ (זכריה יד, פסוק כ)
  3. כלי לעשיית צרכים בתוכו. מיועד בדרך כלל לפעוטות.
    • ההורה מלווה את הילד, דואג להפשיט אותו מהתחתונים ומבקש ממנו לשבת על הסיר ולעשות פיפי או קקי. ([1])

ראו גם

עריכה

גיזרון

עריכה
  • לשון המקרא. אכדית-כנענית סי-רי si-ri . קיים מקור משותף לשורש העברי-ארכאי, 'שָׂאַר' - להרתיח ,להתסיס - (ראה:בצק-שאר). פרסית תיכונה אַזֶר azēr , מושאלת לפרסית מודרנית - זיר زیر בהוראת 'מתחת' . בפרסית תיבת זיר משמש גם כמוספית . בלשונות אירופה ובצרפתית קדומה (מאות 14-8 לסה"נ) "סוּר" 'sur' בהוראת = על ,מעל. וגם במשמעות חמוץ,מריר.
  • מיוונית: בהגיית סירוס, סירינוס σιρινός, σιρός.‏[1]

מילים נרדפות

עריכה

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • צורת הרבים במקרא לסִיר היא "סירות", למשל ”וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ“ (שמות כז, פסוק ג), ”וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק יג), והצורה "סירים" היא צורת ריבוי מאוחרת[2]. במקרא מופיעה המילה "סיר" גם בנקבה וגם בזכר, למשל ”שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים“ (מלכים ב׳ ד, פסוק לח), ”שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת, וְגַם-יְצֹק בּוֹ מָיִם“ (יחזקאל כד, פסוק ג).

סימוכין

עריכה
  1.   "סיר",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5518)
  2.   ראו באתר האקדמיה ללשון העברית, "סירים וסירות".

סַיָּר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סייר
הגייה* sayar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־י־ר
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ סַיָּרִים סַיָּרֵי- סַיַּר-
  1. אדם שמטייל מחוץ לסביבתו הטבעית, בדרך כלל משמש למי שמטייל במקומות יישוב, מוזיאונים וכד' ולא בחיק הטבע.
  2. אדם שעוסק באבטחה, תפקידו להסתובב ולעקוב אחר האבטחה בתחום אחריותו.
    • "דרוש/ה סייר/ת רגלי/ת חמוש/ה ליחידת האבטחה של הכלבו" (מתוך דרושים).
    • בחופים מוכרזים נוכח סייר חופים שתפקידו לשמור על שלום המתרחצים.
  3. תוכנת מחשב שתפקידה לנהל את העבודה על תכונות הקבצים שבמחשב, מיקומם והסדר שלהם.
    • סייר הקבצים מאפשר יכולות חיפוש בתוך התיקיות שבמחשב.
  4. חיל ביחידה מובחרת אשר תפקידה מעבר בין מקומות שונים לצורך איסוף מידע מודיעיני.
    • אחרי אירוע זה (מבצע "שובו אחים"), הובן הצורך בלוחמים בעלי תפיסה עמוקה של השטח על כל רבדיו, ובשפה המקצועית: סיירים. [2]
  5. כינוי כלי טייס בלתי מאויש מסוג "מסטיף".

גיזרון

עריכה

מארמית: סַיָּרָא

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מסטיף (כטב"ם)