תיר

תַּיָּר

לשון חז"ל מי שמכיר את הארץ ואת אתריה ודרכיה, ולוקח אחרים בהן.
- ”שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפה, מחשבין לפי ממון ואין מחשבין לפי נפשות; ואם שכרו תייר ההולך לפניהם, מחשבין אף לפי נפשות.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף קטז, עמוד ב)
- ”כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל (במדבר כא, פסוק א); מהו דרך האתרים? כי מת התייר הגדול שהיה תר להם את הדרך, ובאו ונתגרו בהם, ובקשו ישראל לחזור למצרים“ (ירושלמי, מסכת יומא – פרק א, הלכה א)
- ”וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹל תַּיָּר טָב נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, זֶה משֶׁה.“ (שיר השירים רבה, פרשה ב, סימן יב)
עברית חדשה מי שהולך לארץ זרה, על־מנת לראות את אתריה וללכת בדרכיה.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

ערך בוויקיפדיה: תייר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיירים