ארץ
אֶרֶץעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ארץ |
הגייה* | erets |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־ר־ץ |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר': אֲרָצוֹת, נ"י: אֶרֶץ־, נ"ר: אַרְצוֹת־, כ': אַרְצִי, אַרְצְךָ, אַרְצֵךְ, אַרְצֵנוּ, אַרְצָם |
- אזור גאוגרפי התחום בגבולות מוסכמים ומאופיין לרוב בקיום פוליטי עצמאי בתוכו.
- קרקע, אדמה.
- פני האדמה.
- ”הַיּוֹם טוֹב, לָמָּה נִדְאַג לְיוֹם מָחָר? שְׁתוּ הַיוֹם, מָחָר תְּכַסֵּנוּ אָרֶץ“ (אהבת ציון, מאת אברהם מאפו, בפרויקט בן יהודה)
- ”וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ“ (שמות טז, פסוק יד)
- בהשאלה, דת העולם האנושי (להבדיל מזה האלוהי).
- ”מעיד אני עלי שמים וארץ ונגדה לכל העם הפולני ולכל משפּחות האדמה“ ("התבוללות", מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- ”הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם“ (תהלים קטו, פסוק טז)
- ”אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים - כך שבועתך בטלה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לב, עמוד א)
- אסטרונומיה כדור־הארץ; כוכב הלכת השלישי במרחקו מן השמש.
- ככל הידוע למחקר, כוכב הלכת ארץ הוא היחיד שבו מתקיימים חיים.
- כאשר מופיע מיודע כינוי מקוצר לארץ ישראל ולמדינת ישראל.
- ”כָּל מִצְוָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בָאָרֶץ, אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָאָרֶץ. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בָאָרֶץ, נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, חוּץ מִן הָעָרְלָה וְהַכִּלְאָיִם.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק א, משנה ט)
- ""כל רגע יקר. כל הנכנס לארץ, ניצל ממוות בטוח או מחיי אנוסים. כל רגע של איחור – לחטא יחשב לנו."" (יוסף טרומפלדור)
- לאחר טיול ארוך בחו"ל חזרתי לארץ.
- יוקר המחיה בארץ הינו מהגבוהים בעולם.
גיזרוןעריכה
- המילה משותפת לשפות רבות: arṣ (אוגריתית), ארץ (פיניקית, מואבית בכתובת מישע), אַרְעָא (ארמית), ארץ (שבאית), erṣetu (אכדית), irṣitu (אשורית), أَرْضٌ (אַרְצֻ'ן, ערבית), rḍ' (ערבית דרומית), ard' (טיגרית), EARTH באנגלית.[1] מילה כזו נקראת מילה תועה.
מובאות נוספותעריכה
1עריכה
- ”כִּי הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, מִתְיַחֲסִים אֶל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, לֹא נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ וְלֹא בָרַח אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת“ (ספר הכוזרי - מאמר ראשון, מאת ר' יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- "הוּא לָחַשׁ: אֵין אֶרֶץ לִבְרֹחַ, וּפֹה / לֹא אוּכַל אֶשָּׁאֵר" ("הכושל", זלמן שניאור)
- ”עם, אפילו כשיש לו זכויות היסטוריות על איזו ארץ שהיא, חייב לכבוש אותה במו ידיו דוקא; ויש הרבה מיני כבושים של ארצות“ (ארץ ישראל, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- "ומה טעם פתח בבראשית, משום 'כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם' (תהלים קיא, ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים [...]" (פירוש רש"י לבראשית א, א)
- ”כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק“ (בראשית כד, פסוק ד)
- ”שלש ארצות לשביעית כל שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב לא נאכל ולא נעבד“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ו, משנה א)
- ”תרגום של נביאים - יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה“ (בבלי, מסכת מגילה – דף ג, עמוד א)
2עריכה
- ”וְאוֹמֵר וַּמה־לָּךְ טוֹב לְעוֹבֵד אָרֶץ / לְהַקְנוֹת לְאִישׁ שָׂדֶה עֲנִיתִיו צֹנֶה“ (ואומר ומה לך טוב, מאת ר' שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- ”מַּעְדֵּר אָחִי, יִגְאַל אֶרֶץ, / עוֹבֵד יָשָׁר יִגְאַל עָם: / אַתָּה, אָחִי, עִם הַמַּעְדֵּר / עַבְדֵי עַמִּי, תִּקְוַת עָם!“ (המעדר, מאת אלתר לוין, בפרויקט בן יהודה)
- ”"חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ"“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה א)
- ”"אמר רבי לוי הם קלקלו סילונית שלהם אף המקום שינה להם סידורו של עולם, דרך ארץ המטר יורד והתהום עולה"“ (בראשית רבה, פרשה לב, סימן ז)
3עריכה
- ”שֶׁמֶשׁ מַזְהִיר הֵאִיר אֶרֶץ, / יַבְרִיק טַל עַרְבָּיִם; / שִׁיר הָאִכָּר בָּרִיא, רַעֲנָן, / נִשְׁמָע מֵאַפְסָיִם.“ (משאת נפשי, מאת מרדכי צבי מאנה, בפרויקט בן יהודה)
- ”וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא הָעִירָה / וַיִּכְרַע הָאֻמְלָל תַּחְתָּיו כָּרֹעַ, / כִּי אָזַל כֹּחוֹ וַיֶּאֱסֹף רוּחֵהוּ.“ (החמור והסוס, מאת יהודה ליב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- ”עֵת, נִסְתָּר מֵחַמָּתֵךְ קָם הַחֹרֶף / וַיַּעֲבֹר וַיִּרְמֹס וַיֹּאחַז טֶרֶף / וַיְּכַס הָאָרֶץ תַּכְרִיךְ־מֵת וָשֶׁלֶג?“ (חג לאדני, מאת יהודה ליב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ“ (בראשית א, פסוק כט)
- ”וַיִּקָּבְצוּ עַם רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ הָאָרֶץ“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ד)
4עריכה
- ”ולו גם ירעישו שמים וארץ, ולו גם אעשה מדחה לחפאות עליהם חרפה, הלא טוב לי כי יבושו הורי רגע ולא אמָכר לצמיתות ממכרת עולמים“ (דברים כהויתן, מאת מרדכי דוד ברנדשטטר, בפרויקט בן יהודה)
- ”וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס“ (בראשית ו, פסוק יא)
- ”אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים“ (קהלת ה, פסוק א)
צירופיםעריכה
- אמת מארץ תצמח
- אפסי ארץ
- ארץ אבות
- ארץ אוכלת יושביה
- ארץ גזרה
- ארץ המגף
- ארץ הצבי
- ארץ השמש העולה
- ארץ זבת חלב ודבש
- ארץ ישראל
- ארצות הברית
- ארצות מתפתחות
- ארצות השפלה
- בור ועם הארץ
- בין שמים וארץ
- דרך ארץ
- דרך כל הארץ
- הלך בדרך כל הארץ
- חבל ארץ
- חוץ לארץ (חו"ל)
- ארץ הקודש
- כדור הארץ
- כעפר הארץ
- מלוא כל הארץ
- עם הארץ
- שמים וארץ
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
אזור גאוגרפי:
קרקע:
פני האדמה:
כדור־הארץ:
מידע נוסףעריכה
- ביידוע מקבלת המילה את צורת ההפסק, אָרֶץ.
- כאשר דנה המשנה בפסוקים שכללו את המילה "ארץ" בהוראתה השלישית ("פני האדמה") היא החליפה אותה בדרך כלל במילה "קרקע".
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: קרקע |
ערך בוויקיפדיה: כדור הארץ |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדמה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כדור הארץ |
סימוכיןעריכה
- ↑ "ארץ", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 776)