עַם הָאָרֶץ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עם הארץ
הגייה* am ha'arets
חלק דיבר צרף
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ עַמֵּי הָאֲרָצוֹת או עַמֵּי הָאָרֶץ
  1. לשון המקרא ככינוי לציבור, בין ציבור יהודים[1]ובין ציבור גויים.
    • ”וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת-עֵינֵיהֶם, מִן-הָאִישׁ הַהוּא, בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ, לַמֹּלֶךְ--לְבִלְתִּי, הָמִית אֹתוֹ“ (ויקרא כ, פסוק ד).
    • ”וּמִן-הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר-הוּא פָקִיד עַל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא, הַמַּצְבִּא אֶת-עַם הָאָרֶץ; וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ, הַנִּמְצְאִים בָּעִיר“ (מלכים ב׳ כה, פסוק יט).
    • ”כִּי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ, בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת (עזרא ט, פסוק ב)
    • "וירנו כל עם הארץ \ בתפלה לפני רחום" (בן סירא נ יט).
  2. יהודים החיים בגולה (שבבבל ,רד"ק) [2]
    • ”וְאָמַרְתָּ אֶל עַם הָאָרֶץ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לַחְמָם בִּדְאָגָה יֹאכֵלוּ וּמֵימֵיהֶם בְּשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ “ (יחזקאל יב, פסוק יט)
  3. בהשאלה: לשון חז"ל ביטוי המשמש בעיקר כביטוי גנאי לציון בורות בתחומים שונים, בעיקר בתחום ידיעת התורה וקיום מצוותיה.
    • לא עם הארץ חסיד ואין בור ירא חטא.
    • בגדי עם הארץ מדרס לפרושים.
    • רוב עמי הארץ מעשרים הם.
    • ישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם.

מקור

עריכה
  • מהמקרא. ברוח הביטוי 'עם-הארץ' מצוי בעברית הביטוי: גוי הארץ (גוי -עַם) שׁלֹא עָשָֹנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָֹמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה תפילת עלינו לשבח
  • (3)בתקופת בית שני הוסט הביטוי ממשמעותו המקראית ונעשה לכינוי המוטבע כלפי יהודים הלוקים בבקיאותם בכל הקשור לתקנות ההלכה ולדינים השונים. בסוף ימי בית שני הביטוי 'עם הארץ' מגדיר את היהודים שאינם זהירים בדיני התורה, ובעיקר בענייני טומאה, טהרה,בתרומות, במעשרות, ולעתים גם כלפי שמערער על סמכותם הדתית של חכמים.

מובאות נוספות

עריכה
  • ”וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת“ (בראשית כג, פסוק ז)
  • ”וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר--לֹא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתֹעֲבֹתֵיהֶם...“ (עזרא ט, פסוק א)

צירופים

עריכה

ביטויים קרובים

עריכה

ניגודים

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: עם הארץ
  • הרב אילן חיים-פור, 'הפכים במקרא ובלשון חכמים', ערך 'עם הארץ', עמ' סו-סז
  1. ברוב המקרים כוונת המקרא לגויים ביחוד בלשון רבים (עמי הארצות) וכמה פעמים לשון של פחיתות כבוד ביחס לעם הנבחר ומכאן המשמעות בלשון חז"ל קרובה
  2. הפסוק מבטא מתח בין עדתי שהיה קיים בין עולי בבל לצברים מדלת הארץ שלא הוגלו לבבל,ובמקום זה נשארו בארץ לעבוד בהי-טק דאז, ולשלם מיסים מוגדלים למלך בבל
  3. גם חסר ידע בהוראת 'בור', ובנוסף גם 'עם הארץ' המדבר בעברית משובשת כדרכם של מרבית הגולים שזה מקרוב באו