מן רחש. רחישה תנועה של מים, אויר וכדומה. התרגשות. סערת רגש. המתבשל במרחשת רוחש.
המילה שאולה מן מצרית-מאוחרת (700-1355 לפני ספירת הנוצרים) רהס rḥś היתה תבנית מיוחדת עליה הונח הבצק ובאמצעותה עוצב לכדי מנחה המוגשת במקדשים ואולמות-קבורה. במצריים האופה מאפים פולחניים אלה קרוי היה פּסְרֶחֵס pś rḥś [1].