מורה
מוֹרֶה א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מורה |
| הגייה* | more |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ר־י/ה ב |
| דרך תצורה | משקל מַקְטִיל |
| נטיות | ר׳ מוֹרִים; נ׳ מוֹרָה, נ"ר מוֹרוֹת |
- מי שתפקידו הוא להקנות לאחר את הידע והכשורים הנחוצים לו בעתיד.
- ”וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ; וְלֹא־יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת־מוֹרֶיךָ.“ (ישעיהו ל, פסוק כ)
- ”וְלֹא-שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי; וְלִמְלַמְּדַי לֹא-הִטִּיתִי אָזְנִי.“ (משלי ה, פסוק יג)
- ”הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ; מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה.“ (איוב לו, פסוק כב)
- מורים בבית הספר חייבים להיות לפחות בוגרי סמינר למורים.
גיזרון
עריכה- בינוני מן הורה.
מידע נוסף
עריכה- בקרב יהדות מרוקו, תיבת "מורֶה" במשמעות האצבע המנחה את הקורא בתורה [1].
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: professore, maestro, insegnante
- אנגלית: teacher, instructor
- גרמנית: Lehrer
- יוונית: διδάσκαλος (תעתיק: didáskalos)
- יפנית: 教師 (תעתיק: kyōshi)
- 先生 (תעתיק: sensei)
- ספרדית: maestro
- ערבית: معلم (תעתיק: מֻעַלִּם)
- צרפתית: professeur, maître d'école
- רוסית: учитель (תעתיק: učítelʹ)
ראו גם
עריכה| השורש ירה ב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מוֹרֶה ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מורה |
| הגייה* | more |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ר־י/ה א |
| דרך תצורה | משקל מַקְטִיל |
| נטיות | |
- לשון המקרא מי שיורה בקשת, ברובה.
- ”וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים.“ (שמואל א׳ לא, פסוק ג)
גיזרון
עריכה- בינוני מן הפועל הורה במשמעות ירה. הפועל מופיע גם בפסוק הבא: ”וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ, רֻץ מְצָא נָא אֶת־הַחִצִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה...“ (שמואל א׳ כ, פסוק לו)
תרגום
עריכה- אנגלית: shooter
| השורש ירה א | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מוֹרֶה ג
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מורה |
| הגייה* | more |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ר־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | ר׳ מוֹרִים; נ׳ מוֹרָה, נ"ר מוֹרוֹת |
- מי שמסרב לפעול לפי צו שלטון, אדם או גוף בעל סמכות.
- ”כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם.“ (דברים כא, פסוק יח)
- ”וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ.“ (ירמיהו ה, פסוק ג)
- ”וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶת-הַקָּהָל--אֶל-פְּנֵי הַסָּלַע; וַיֹּאמֶר לָהֶם, שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים--הֲמִן-הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם.“ (במדבר כ, פסוק י)
מידע נוסף
עריכה- בשתי דרכים מתהווים הומונימים בלשון, והן התלכדות פונטית והתפרדות סמנטית (מלכד השפעות שפה זרה). התלכדות פונטית מתרחשת כאשר שתי מילים שהיו שונות בצלילן (ובמשמעותן) מזדהות פונטית וסמנטית . כמו במופעה של תיבת מורה שנוצרה כשיבוש של תיבת: מורד .
- לפי מדרשי התנאים אין בן סורר ומורה נידון עד שסרר שתי פעמים , ולאחר שהתרו בו והלקוהו חזר לסורו ( ספרי) [2].
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: rebellious
ראו גם
עריכהמוֹרָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מורה |
| הגייה* | mo'ra |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ מוֹרוֹת; מוֹרַת־, ר׳ מוֹרוֹת־ |
- לשון המקרא תער, סכין לקיצוץ השער.
גיזרון
עריכה- על פי פרשנות חז"ל (השנויה אצלם במחלוקת, ש שפירשו לשון מורא ) בסוף מסכת נזיר.
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: razor