ירה
יָרָה
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ירה |
שורש וגזרה | י־ר־י/ה, גזרת נחי פי"ו, גזרת נחי לי"ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא [לא בשימוש] השליך, זרק.
- פלט עצם מתוך כלי נשק וגרם לו לטוס.
- ”לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר.“ (שמות יט, פסוק יג)
- ”וַיָּבֹא הַנַּעַר עַד-מְקוֹם הַחֵצִי אֲשֶׁר יָרָה יְהוֹנָתָן וַיִּקְרָא יְהוֹנָתָן אַחֲרֵי הַנַּעַר וַיֹּאמֶר הֲלוֹא הַחֵצִי מִמְּךָ וָהָלְאָה.“ (שמואל א׳ כ, פסוק לז)
- ”וַיֹּאמֶר פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה וַיִּפְתָּח וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה וַיּוֹר וַיֹּאמֶר חֵץ-תְּשׁוּעָה לַיהוָה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם וְהִכִּיתָ אֶת-אֲרָם בַּאֲפֵק עַד-כַּלֵּה.“ (מלכים ב׳ יג, פסוק יז)
- ”לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבוֹא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא-יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא-יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא-יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה.“ (ישעיהו לז, פסוק לג)
- ”כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל-יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ-אֹפֶל לְיִשְׁרֵי-לֵב.“ (תהלים יא, פסוק ב)
- ”כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת.“ (משלי כו, פסוק יח)
- לשון המקרא [מליצה] יסד, כונן
גיזרון
עריכה- 3. הדרך הייתה לזרוק את האבן.
- במכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה תיבת - 'תֻרָה' tu-ra (ובהוראת - "נורתה") . צטוט:"וסוסתי נורתה" [1].
- במחקר המודרני מקובל לקשר את התוספית "ירו-" בהוראת "ייסוד", לשמה של העיר ירושלים [2].
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: (1:) throw, (2:) shoot, (3:) established.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אל תירֶה ואל תירָא, באתר האקדמיה ללשון העברית, 1 באוגוסט 2018