ידה

יִדָּה

זרק למרחק. כיום נאמר בעיקר במשמעות של "זרק חפצים כדי לפגוע באחר", ובעיקר לציון זריקת אבנים.
- "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי" (איכה ג נג)
- "וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשׂוֹת וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה כְּפִי אִישׁ לֹא נָשָׂא רֹאשׁוֹ וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדּוֹת אֶת קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָהּ" (זכריה ב ד)
- במהלך ההפגנה, יידו המתפרעים בשוטרים מכל הבא ליד.

יש המבחינים את היידוי כסוג מסוים של זריקה. כך, באתלטיקה קלה הובחנו "יידוי פטיש", "הטלת כידון", "הדיפת כדור ברזל" ואילו הזריקה מתארת את הפעולה בכללה. בפרט, "זריקת דיסקוס" ו"זריקת כדור".

{{:ידה ב (שורש)}

זרק למרחק. ראו יִדָּה
- "עִרְכוּ עַל בָּבֶל סָבִיב כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת יְדוּ אֵלֶיהָ אַל תַּחְמְלוּ אֶל חֵץ כִּי לַיהוָה חָטָאָה" (ירמיהו נ יד)

{{:ידה ב (שורש)}