השליך
הִשְׁלִיךְ
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | השליך |
| שורש וגזרה | שׁ־ל־ך |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא העיף מתוך ידו; נפטר מהדבר ככלי אין חפץ בו.
- ”וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ...“ (בראשית לז, פסוק כ)
- ”וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל־עַמּוֹ לֵאמֹר; כָּל־הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל־הַבַּת תְּחַיּוּן.“ (שמות א, פסוק כב)
- ”מִי־הִכָּה אֶת־אֲבִימֶלֶךְ בֶּן־יְרֻבֶּשֶׁת, הֲלוֹא־אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב מֵעַל הַחוֹמָה וַיָּמָת...“ (שמואל ב׳ יא, פסוק כא)
- ”וְאָנוּ הַדַּיָּגִים, וְאָבְלוּ כָּל־מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה; וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל־פְּנֵי־מַיִם אֻמְלָלוּ.“ (ישעיהו יט, פסוק ח)
- ”וְהִשְׁלַכְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל פָּנָי, כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶם; אֵת כָּל־זֶרַע אֶפְרָיִם.“ (ירמיהו ז, פסוק טו)
- ”וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים, וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי; כָּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.“ (יונה ב, פסוק ד)
- ”עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים; עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.“ (קהלת ג, פסוק ה)
- [פסיכולוגיה] יחס לזלות את מחשבותיו ואופיו.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית:
- cast aside, throw away, discard
- project