אחז

אָחַז

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	אחז
שורש וגזרה	א־ח־ז, גזרת נפ"א
בניין	פָּעַל (קַל)

החזיק, תפש.
- ”וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב...“ (בראשית כה, פסוק כו)
- ”וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ אָחַזְתָּ בְּיַד יְמִינִי“ (תהילים עג, פסוק כג)
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ...“ (שמות ד, פסוק ד)
בהשאלה: השתלט על-.
- ”שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת.“ (שמות טו, פסוק יד)
- וְיֹאמַר לִי כְּמֹשׁ לֵכ אָחֹז אֶת נְבֹח עַל יִשְׂרָאֵל. וְאֶתְהֵלָכ בָּלְלָה וַאֲלַתְחֵמ בָּהּ מִבֶּקַע הִשְׁחַרְתָּ עַד הַצָּהֳרָמ / מצבת מישע
שם פרטי.
- ”בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו.“ (מלכים ב׳ טז, פסוק ב)
- בשת העשרת לגדיו מאזה אבבעל 2 אחז 2 שבע 1 מרבעל 1 / KAI 184 (מחרסי שומרון)
- מדרש רבה: למה נקרא שמו אחז שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות (רות א, ז) מלשון אחיזה וסגירה.

גזרון

האות האחרונה בשורש היא מקרה של חילופי ז↔ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ. כנענית מואבית: 𐤀𐤇𐤆 (אחז);^[1] אוגריתית - 𐎀𐎃𐎄 (אַחֿד)^[2] ובצורה נדירה גם 𐎀𐎃𐎏 (אַחֿדֿ)^[3]; סורית - אִּחֵד ܐܚܕ (‎‎ ;(ʾeḥaḏבערבית שורש א-חֿ-דֿ (أ خ ذ) במשמעויות של - "לתפוס" , "לקחת". "מאחֶדֶת"-במשמעות סכר (אוחז המים). שבאית - אחְדְ 𐩱𐩭𐩹 (‎ ;(ʾḵḏגעז "אַחַזַ" במשמעות "לקח".^[4]
מלשון קדם-שמית - אַחַ'דֿ (aḫað)^[^{דרוש מקור]}. בלשון אכדית שגורה היתה המילה שהגייתה: 'אֻחזֻ' (uḫḫuzu) וששימשה כמילה פולישֵֹמית רבת משמעויות (ע"ע: הומונימיה), בין השאר בהוראות: 'נשיאת מטען יקר', 'נשואין' ^[5].

צירופים

נגזרות

ראו גם

תרגום

איטלקית: afferrare‏‏‏‏
אנגלית: grasp‏‏‏‏
הולנדית: grijpen,vastpakken‏‏‏‏

ספרדית: agarrar,asir‏‏‏‏
פורטוגזית: agarrar‏‏‏‏
צ'כית: stisknout,uchopit‏‏‏‏

סימוכין

↑ KAI 181 (מצבת מישע)
↑ לוחות UT 49 II, 51 II, 51 IV, 51 V, 51 VII, 123, 132, 137, 603, 2 Aqht I, 3 Aqht, וכן לוח KTU 1.103
↑ לוח UT 75 II
↑ א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א‎' (תרצ"ה), כרך ז, עמ' 88
↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"uḫḫuzu" , page - 179

השורש אחז

השורש א־ח־ז הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים

א־ח־ז	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	אָחַז	אוֹחֵז, אָחוּז	יֹאחַז או יֶאֱחֹז	אֱחֹז	לֶאֱחֹז
נִפְעַל	נֶאֱחַז	נֶאֱחָז	יֵאָחֵז	הֵאָחֵז	לְהֵאָחֵז
הִפְעִיל	הֶאֱחִיז	מַאֲחִיז	יַאֲחִיז	הַאֲחֵז	לְהַאֲחִיז
הֻפְעַל	הָאֳחַז	מָאֳחָז	יָאֳחַז	-אין-	-אין-
פִּעֵל	אִחֵז	מְאַחֵז	יְאַחֵז	אַחֵז	לְאַחֵז
פֻּעַל	-אין-	מְאֻחָז	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְאַחֵז	מִתְאַחֵז	יִתְאַחֵז	הִתְאַחֵז	לְהִתְאַחֵז

הערה

המטה בבניין קל לפי גזרת השלמים ולא לפי גזרת נפ"א איננו שוגה, שכן במקרא קיימות שתי הצורות:

" ”טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם“ (קהלת ז, פסוק יח), לצד: ” יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח; יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּים“ (איוב יח, פסוק ט)

אֶחֶז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אחז
הגייה^*	ekhez
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ח־ז
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות

ידית לאחיזה.