סֻכָּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סוכר
הגייה* sukar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־כ־ר
דרך תצורה משקל קֻטָּל
נטיות ר׳ סֻכָּרִים
 
גרגירי סוכר
 
קוביות סוכר
  1. לשון ימי הביניים חומר מתוק וגבישי, המשמש להמתקת מיני מזונות.
  2. עברית חדשה (כימיה) קבוצת תרכובות אורגניות, פחמימה.
    • הסוכרים חיוניים לכל הייצורים החיים, ולא ניתן לדמיין את החיים בלעדיהם.
    • בטבע מייצרים הצמחים את הסוכר הנחוץ להם מפחמן דו חמצני וממים.
  3. בהשאלה: [עממי] מוצלח.
    • "יַלְדָּה סֻכָּר, / אַתְּ נוֹסַעַת וַאֲנִי נִשְׁאָר, / בִּלְעָדַיִךְ אֵין לִי שׁוּם דָּבָר." (יַלְדָּה סֻכָּר, מאת מוקי)
    • איך יצא הציור? סוכר!

גיזרוןעריכה

  • שאילה מלשונות אירופה. המקור להן מסנסקריט: śárkarā.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: סוכר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוכר

סָכַרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סכר
שורש וגזרה ס־כ־ר, שלמים
בניין פָּעַל (קַל)
 
האמצעי מבין שלושת הקופים סוכר את פיו.
  1. לשון המקרא סָתַם, סָגַר.
    • ”וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם“ (בראשית ח, פסוק ב)[דרושה הבהרה]
    • ”כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר“ (תהלים סג, פסוק יב)
    • למה סכרת את פיך ולא השמעת את דבריך?
  2. עברית חדשה הקים סכר לעצור את זרימת המים וליצור בריכה, מאגר מים.

גיזרוןעריכה

  • מן ס-כ-ר בנגזרת נסכר. קרוב ל- ס־ג־ר, שהוראתו דומה. אכדית: sekēru; ערבית: سَكَرَ (סכר), סגר, סכר.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה


ראו גםעריכה

סֶכֶרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סכר
הגייה* sekher
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־כ־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ סְכָרִים
 
סכר
  1. לשון ימי הביניים מבנה החוסם או מטה את זרימת המים בנחל או בנהר.
    • ”וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ“ (ישעיהו יט, פסוק י)
    • "רָאִיתִי אֶת הַסֶּכֶר פָּתוּחַ לִרְוָחָה / וְכָל שִׁפְעַת הַמַּיִם נוֹהֶרֶת בְּשִׂמְחָה" (הַכֹּל פָּתוּחַ, מאת נעמי שמר)
    • רוטנברג הקים את סכר נהריים על הירדן.
  2. עברית חדשה בהשאלה: פעולה או דבר המכוונים לעצור תהליך או מעשה.
    • אני מחפש תכנה שתהיה סכר בפני שיטפון דואר הזבל.

גיזרוןעריכה

  • לשון ימי הביניים מן סָכַר. מקביל לאכדית סִכּרֻ sikru.
  • במקרא פעם נוספת ב ”רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת“ (משלי יא, פסוק יח) שֶׂכֶר ויש מפרשים משורש 'שכר, תשלום'.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: סכר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סכרים

סִכֵּרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סיכר
שורש וגזרה ס־כ־ר א
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): הסגיר
    • וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם“ (ישעיהו יט, פסוק ד)

גיזרוןעריכה

המילה מופיעה פעם אחת במקרא

ראו גםעריכה