שכר
לערך העוסק בכתיב מקראי שֶֹכֶר; ראו סֶכֶר.
שָׂכָר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שכר |
| הגייה* | sakhar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | שְׂכַר־ |
- לשון המקרא תשלום תמורת עבודה בכסף או בשווה כסף.
- ”וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם [...] כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד.“ (במדבר יח, פסוק לא)
- ”אִם־בְּעָלָיו עִמּוֹ, לֹא יְשַׁלֵּם; אִם־שָׂכִיר הוּא, בָּא בִּשְׂכָרוֹ.“ (שמות כב, פסוק יד)
- "כאן נסלסל במלוא גרוננו / בחרוזים המזהירים / לחם עוני זה חלקנו / כי אין שכר למשוררים." (שיר השוק, מאת נעמי שמר)
- הוא נתקבל לעבודה בשכר חודשי של 5000 ₪.
- לשון המקרא תשלום תמורת שרותים או דמי שימוש בנכסים.
- לשון המקרא תגמול או פיצוי לא־כספי תמורת מעשה טוב (ולעיתים רחוקות – מעשה רע).
- ”...מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה; כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ...“ (ירמיהו לא, פסוק טו)
- ”כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ, וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה; וְאֵין־עוֹד לָהֶם שָׂכָר, כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם.“ (קהלת ט, פסוק ה)
- ”בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה (כְּבַחֲמוּרָה), וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה[...]; שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה; וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה ב)
- מדיניות של שכר ועונש היא שיטה מקובלת בניהול.
גיזרון
עריכה- שורש ש־כ־ר.שומרית - אֶׁשגר (eš.gar 𒂠𒃼) אכדית - אישכָּרוּ (iškaru) הקצבה,קצבה אוגריתית - שכּר ṯ-k-r[1] סורית ארמית - אשכרתה ܐܫܟܪܐ חלקת אדמה,שדה עברית מקראית - "אשכר" בהוראת מתנה.
- ”תני רבי שמעון בן יוחי אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים“ (ירושלמי, מסכת חגיגה – דף א, עמוד ז)-לקראת סוף ימי בית שני החלו מנהיגי העם להתקין עבור התלמידים: סופרים - שלימדו מקרא ,ומַשׁנִים - שהתמחו במשנה
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: wage, salary
- גרמנית: Gehalt
- ספרדית: salario
- ערבית: أَجَر
- צרפתית: salaire
מידע נוסף
עריכה- מה הקשר בין השם יששכר לשכר ?, באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שכר |
שֶׂכֶר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שכר |
| הגייה* | sekher |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | שֶׂכֶר־ |
- עברית חדשה (רווח בצרף "טיסת שכר") קניית שירותי טיסה או הפלגה, או בדרך־כלל שכירת מטוס וצוותו על־ידי סוכני תיירות ליעד מיוחד, שאין אליו טיסות סדירות, או כתוספת לטיסות הסדירות הקיימות לאותו יעד.
- "התייר הסקנדינבי יוותר על ביקור בישראל אם לא תאופשר לו טיסת שכר זולה." (מהעיתון "חרות", 9/4/64 באתר עיתונות יהודית היסטורית).
- "הנכון הוא שאל-על מפסידה יותר כסף על טיסות שכר, ושמר ארליך יבדוק את זה ולא את הטלפונים או את החשמל (הר' אברהם שפירא, 2 במאי 1982).
גיזרון
עריכה- מהמילה שָׂכָר [2] במקרא ”רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת“ (משלי יא, פסוק יח) פרשנות מילה זו אינה מוסכמת ורבים מהפרשנים מפרשים כמו בפסוק ”שכר אגמי נפש“ (ישעיהו יט, פסוק י) סֶכֶר.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- "טיסות שכר".
קישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: שכר |
הערות שוליים
עריכהשֵׁכָר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שיכר |
| הגייה* | shekhar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קֵטָל |
| נטיות | שֵׁכַר־ |
.jpg)
- לשון המקרא משקה מְשַׁכֵּר המכיל אלכוהול,שאינו יין.
- ”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה; וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה. “ (במדבר ו, פסוק ג)
- ”וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַיהוָה“ (במדבר כח, פסוק ז)
- ”סוּרוּ, סוּרוּ מֶנִּי, / יָגוֹן, קַדְרוּת וּמַחְשָׁבָה / הֵן חַי אֲנִי, חַי עוֹדֶנִּי / שֵׁכָר אֶשְׁתֶּה וְאַהֲבָה...“ (סורו מני
, מאת אלכסנדר פן בזֶמֶרֶשֶׁת)
גיזרון
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: liquor, spirits, booze
- גרמנית: Schnaps, Spirituose
- ספרדית: licor
- צרפתית: spiritueux, bibine
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: שכר |
הערות שוליים
עריכהשָׂכַר
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שכר |
| שורש וגזרה | שׂ־כ־ר |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא קנה שירותים מאדם לפרק זמן מוגבל ומוגדר תמורת תשלום מוסכם.
- ”וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי“ (בראשית ל, פסוק טז)
- ”וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ“ (דברים כג, פסוק ה)
- ”הִנֵּה שָׂכַר עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת מַלְכֵי מִצְרַיִם לָבוֹא עָלֵינוּ“ (מלכים ב׳ ז, פסוק ו)
- שכרתי עורך־דין על מנת שייצג אותי בתביעה כנגד הביטוח הלאומי.
- לשון חז"ל קנה זכות שימוש בנכס לפרק זמן מוגבל ומוגדר תמורת תשלום מוסכם.
- ”אף הוא שכר לה את הבית והוא מעלה לה מזונות“ (ירושלמי, מסכת כתובות – דף ב, עמוד ט)
- ”השוכר את השדה מחברו בעשרה כורים חיטין לשנה“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף סט, עמוד ב)
- ”השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף עט, עמוד א)
- הדייר שכר דירה זמנית עד שיעבור לדירת הקבע, וחתם על הסכם שכירות.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכהראו גם
עריכהשָׁכַר
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שכר |
| שורש וגזרה | שׁ־כ־ר |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא זחה דעתו ונתבלבלה בדר"כ כתוצאה משתיית משקה המכיל אלכוהול.
- ”הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר“ (ישעיהו כט, פסוק ט)
- ”וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה“ (בראשית ט, פסוק כא)
- ”וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם..וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ“ (בראשית מג, פסוק לד)
- ”שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ וּקְיוּ וְנִפְלוּ וְלֹא תָקוּמוּ “ (ירמיהו כה, פסוק כז)
- ”אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים“ (שיר השירים ה, פסוק א)
- ”שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת אֱדוֹם יוֹשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ עוּץ גַּם עָלַיִךְ תַּעֲבָר כּוֹס תִּשְׁכְּרִי וְתִתְעָרִי“ (איכה ד, פסוק כא)
גיזרון
עריכה- מילה מקראית
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
ראו גם
עריכהשִׁכֵּר
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שיכר |
| שורש וגזרה | שׁ־כ־ר |
| בניין | פִּעֵל |
- גרם לשיבוש דעתו ולהחלשת הכרתו של אדם על ידי שהשקהו משקה אלכוהולי או הדומה לו.
- ”וַיִּקְרָא לוֹ דָוִד וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ וַיְשַׁכְּרֵהוּ וַיֵּצֵא בָעֶרֶב לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבוֹ“ (שמואל ב׳ יא, פסוק יג)
- ”וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי וְאוֹרִיד לָאָרֶץ נִצְחָם“ (ישעיהו סג, פסוק ו)
גיזרון
עריכה- מילה מקראית. מקביל לאכדית שַׁכַּרֻ šakāru.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: intoxicate