קבע
לערך העוסק בקֹבַע; ראו כובע.
קָבַע א
| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קבע |
| שורש וגזרה | ק־ב־ע |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- עשה עול לאחר. מנעו מזכויותיו.
- ”היקבע אדם אלהים“ (מלאכי ג, פסוק ח)
- ”כִּי הׁ יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ“ (משלי כב, פסוק כג)
- ”הרי אתה כמהנן ממון ואין אתה אלא כמפסיד נפשות קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר“ (משנה, מסכת ידים – פרק ד, משנה ג)
גיזרון
- רש"י כותב שהשורש מארמית: . בתלמוד נמצא ”קבען פלניא- קבעני פלוני“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף כו, עמוד ב)
מילים נרדפות
קָבַע ב
| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קבע |
| שורש וגזרה | ק־ב־ע |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- חיבר למקום באופן שמונע תזוזה.
- ”העושה שלשה פטפוטים בארץ וחברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדירה טמאה קבע שלשה מסמרין בארץ להיות שופת עליהן הקדרה“ (משנה, מסכת כלים – פרק ו, משנה א)
- ”מפץ שנתנו על גבי הקורות קבעו ולא נתן עליו את המעזיבה נתן עליו את המעזיבה ולא קבעו טמא קבעו ונתן עליו את המעזיבה טהור“ (משנה, מסכת כלים – פרק כ, משנה ה)
- ”נגר שקבע מסמר בשידה בתיבה ובמגדל ונשבר חייב לשלם מפני שהוא כנושא שכר“ (תוספתא, מסכת בבא קמא – פרק י, הלכה ח)
- החליט לעשות דבר באותו מקום לאורך זמן. ייחד מקום לפעולה.
- {{צט/בבלי|ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו| מסכת ברכות דף ז עמוד ב
- {{צט/בבלי|התם - אדם קובע מקום לסעודה, הכא - אדם קובע מקום לבית הכסא?| מסכת שבת דף פא עמוד ב
- לשון חז"ל בהשאלה: החליט החלטה שלא תשתנה. חוקק חוק. יסד הלכה.
- ”אמ' לו אם כן לא נפסיק שמא תקבע הלכה לדורות אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' יוסי“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ה, הלכה ב)
- {{הדגשה|ויהי לשבעת הימים מלמד שקבע להם הקדוש ברוך הוא זמן לאחר מאה ועשרים שנה שמא יעשו תשובה ולא עשו| מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לב
- אתה לא תקבע לנו מה לעשות! אנחנו נחליט לבד!
גיזרון
- .
צירופים
נגזרות
תרגום
ראו גם
קִבֵּעַ
קֶבַע
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קבע |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ב־ע |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ש. קֶבַע- |
- לשון חז"ל מה שנשאר בצורתו ובמקומו לאורך זמן. מה שנעשה באופן תמידי.
- ”כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה ט)
- ”תפילת הערב אין לה קבע ושל מוספין כל היום“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ד, משנה א)
- ”הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו ואח"כ נכנס“ (בבלי, מסכת ברכות – דף כג, עמוד ב)
- אחרי ההתנתקות מחבל יעזר, מכרתי את הקרון ובניתי לי בית של קבע בעיר.
- מה שנעשה כמטלה וחיוב, שאין בה ביטוי לרצון האישי או לתחושה פנימית אמיתית.
- ”העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ד, משנה ד)
פרשנים מפרשים
- 1: ”תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ד, משנה א) - רס"ג תרגם המילה - "קבע" לערבית "חד וֲורסם" ופירש בהוראת גבול, ותחום . (ראו, המקבילה העברית לתיבת "וורסם" - רשם,
צירופים
מילים נרדפות
ניגודים
תרגום
- אנגלית: Permanent
- צ'כית: trvalost , nepřetržitost , výdrž
סמוכין
- ↑ נחמיה אלוני,ממילון המשנה לרב סעדיה גאון,לשונינו, יח' תשי"ב-תשי"ג,עמ' 171